[ליצירה]
השראה אובדת
יורם - כל כך מבין אני את מצבך, שנים שלא נחה ידי על דף, שנים שלא נבעה מילה מהוויתי, והנה באה דחיפה קטנה.. שזרקה אותי שנים אחורה והחזירה אותי לביקור באתר זה, שיטוט בין שירים ישנים, מעבר על תגובות והגעתי אליך. ובבת אחת עולה בי הדחף, גל שנעצר ונדחק לעצמו, ממרום השנים שעברו, חוויות, נסיונות, הצלחות, אכזבות.. מסתבר שההשראה לעולם כאן היא, לידנו, מחכה נתעורר למגעה, אך כובד החיים מאיתנו מונע, לשלוח יד לחפון מילה.. וגם התגובה הזו שאני כותב לך, יותר משנה לאחר הפרסום, מקווה שתגיע אליך, ולא רק, אלא גם למחברים אחרים במצבינו. קשה להחזיר השראה שאבדה.. וגם אני - מנסה.
[ליצירה]
וואי..איזה יופי...גם בלי הבית האחרון.
אבל הבית האחרון נותן לכל השיר רובד עליון יותר...
מכניס עוד ישות לתוך השיר מלבד הטבע והאדם עצמו.
ועוד איזו מחמאה נתת לה!!!!! 8-) 8-) 8-)
[ליצירה]
עונות השנה יצאו במחול
מצאו הן אוצר של שירים קבור בשורשיהן
הצפצפה הכסיפה מבושה
בשורשיה לא נמצאה אפילו מילה אחת קטנה.
האזדרכת מצאה פזמון,
האלה והאלון את הבית ראשון
הקטלב חפר לו בית שני
והאטד גילה סיום עוקצני.
ןעתה חיפשה החבורה
למי לתת את המתנה הנפלאה..
והנה לעת ערב מופיע מבין השבילים
איש לבן שער, הרודף אחר שירים.
שואל הוא אותם: המצאתם שיר ??
שבמשך עונות קברתי שירים
ועתה מצאתי אחת ראויה..
מיהרו העצים ומסרו הבתים,
ומחרוזת ענד לה.. תחת עץ הצפצפה.
יורם
שיריך יפים בזכות עצמם...
מאושרת היא האשה שזכתה לעונדם...
[ליצירה]
למעוז היקר,
תודה על השיר היפה שצרפת לתגובתך.
אני יודע שסביב אותו רעיון ניתן לפתח שירים רבים, ואעפ"י שהרעיון דומה יש לכל שיר "ניגון" משלו וכל שיר מיוחד למי שכותב אותו, ובשיר שכתבת הוכחת את כישרונך והצגת את יכולתך הפואטית. אז תמשיך כך.
אגב, מעניין לעשות פעם עבודה: לבחור שירים מתוך האתר בעלי אותו רעיון, אבל כל שיר הוא שיר כשלעצמו אעפ"י שאותו רעיון עובר כחוט השני ביניהם.
בהצלחה יורם
[ליצירה]
יורם...
הסמקתני....
מילים שכאלו כותבים בדלתיים סגורות..
תודה לך.
אכן, כל שיר מיוחד למי שכתב אותו..
אך לדעתי, אם אדם כתב שיר שעורר אדם
אחר לכתוב שיר נוסף ..
(ולא משנה אם הרעיון דומה או לא..)
אזי.. לאדם אשר עורר, מיוחדים לו שני השירים..
אז השיר אשר יצא לי בעקבות שירך..
מיוחד אף הוא... לך.
[ליצירה]
איה יקירה,
א. זה איננו שיר, זהו משל, אבל כיוון שאין בהגדרות של: "מתוך" את ההגדרה "משל" בחרתי לקרוא לזה "אגדה".
ב. יש כאן מסר מוסרי (ואולי פוליטי): אנשים שחיים בעשירון (שין ימנית) העליון, אינם יודעים את הגבול בין שחיתות ומילוי תפקידם כנבחרי ציבור - בין טוב לרע, וחיים בגן עדן (אדם וחוה גורשו מגן-העדן מרגע שידעו להבדיל בין טוב ורע - בין גן עדן של מושחתים וחיים מוסריים צנועים). אלה שאינם יודעים את הגבול, חיים בוילה בגן-עדן, ועובדים זרים (לא חוקיים) משרתים אותם.
ג. טעם פרי עץ החיים-האמיתיים הוא מר.
ד. כאשר אדם באחרית ימיו פוגש את המציאות (שיכולה להיות תוצאה של: "יש דין ויש דיין, במובן המוסרי, או חו"ח בריאותי, הוא יודע את ההבדל בין טוב ורע וחדל לחיות בגן עדן, כי המציאות אינה גן עדן, וטוב-ורע הם תובנה אנושית.
לסיכום: בורא עולם קבע שאדם וחווה יתמודדו עם המציאות שאיננה גן-עדן ברגע שהם ניחנו באמות מידה מוסריות "דעת טוב ורע".
השתמשתי בסיפור גן-העדן להיבט אקטואלי. לטעמי זהו המסר העיקרי שמשתמע מה-"חטא הקדמון".
אשמח אם תקראי את המשל שוב ותאמרי לי את דעתך אחרי ההסבר.
יורם
[ליצירה]
כואבת המציאות של אב המתאבל על בנו,
בראשנו זה לא אמור להיות ככה.
אך אלו הם החיים, והמוות.. הוא חלק מהם.
החיים מספרים בגאווה זיכרונות על המתים,
אשר במותם מות גיבורים..
ישארו לנצח "חיים".
כל שנה ביום הזיכרון הולך אני
לבית הקברות הצבאי בי-ם.
מדהים אותי לראות, מעבר לסיפורים של המתים,
מעבר לזכרונות שאנשים מעלים,
מעבר לבכיות, מעבר לטכסים..
מדהים אותי לראות.. איך ליום אחד..
הופך בית הקברות - לבית החיים.
כתבתי קטע: "נכתב ליום הזיכרון"
אך שם כתבתי ליום השואה...
וטוב שנכתבו מילים על סבות ונכדים.
[ליצירה]
הרהורים
יצירה מעולה וכל הכבוד לך.
אולפ לצערי איני יכול להימנע מלהרהר
בהמשך הנוגה של מהלך הדברים
ועל כך סליחתי מראש
יורם
"ויקום מלך חדש אשר
לא ידע את יוסף
ושוב עוד עלה נושר
כי ככה העולם סובב
והסנה בוער ואינו עוכל
ורק אלוהים להושיענו יוכל
ושוב סובב וחוזר הגלגל
ואין מפלט מידו של הגורל
ודור הולך ודור בא
וגם הוא כיוסף נשבה..."
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
תמי
עכשיו זה מושלם. הכל מתחבר ומתקשר ומתגבש לשיר עם מסר ברור. הבנתי , הזדהתי והוספתי לרשימת היצירות האהובות עליי.
רק עוד תיקון קטן אבל חשוב "עיניים" (עין) ולא "עניים" (עני).
[ליצירה]
אל יאוש
היי נשמה שלי (נשמת כל חי),
סבלנות - זה שם המשחק.
לפעמים, תקומה ליצירה באה דוקא ממקום בלתי צפוי. דוקא יצירה שפחות נחשת בעינייך, היא זו שמציתה את דמיונם של אנשים אחרים (הנה -דוגמה....). לכן לא צריך להרים ידיים. עצם ההוצאה של יצירה לאור היא החשובה והמעודדת, ולאו דוקא תגובות של אחרים. בפעם הבאה אשתדל לקרוא, ואינני מבטיח להגיב. "חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תיחת" יורם