אני והכרם
צוֹעֵד בְּהֵיכָלֵי הַכֶּרֶם
בְּקִמְרוֹנוֹת גְּפָנִים
בֵּין עֲנָפִים נֶאֱרָגִים
לְפַרוֹכֶת שְׁתִי וַעֶרֶב.
מְפַלֵס דַּרְכִּי
מֻכֶּה בְּסַנְוֵרֳים
מִזֹּהַר בּוֹא הַשָּׁמֶשׁ
הַמַּבְעִירָה בְּקָרְנֶיהָ
מוֹרְדוֹת גְּבָעוֹת
הָעוֹלוֹת כְּקָרְבָּן
עַל מִזְבַּח אֵל הַיַּיִּן.

מוֹעֲדוֹת רַגְלַי הַמִּשְׂתָרְכוֹת
בִּפְאוֹרוֹת הַמִּשְׂתָרְגוֹת.
רוֹמֵס בְּכֹבֶד נְעָלַי
אֶשְׁכּוֹלוֹת רְווּיֵי תִּירוֹשׁ.
מַטֶּה אָזְנִי לְאֶנְקַת הַזְּמוֹרוֹת
שֶׁשָּׁח גֵּוָן, מִשְׁתָחַווֹת הֵן לְפָנַי
שׁוֹטְחוֹת בְּגַאֲוָה אֶת גֹּדֶל יְבוּלָן.
מַקְשִׁיב לְאִוְשַׁת הֶעָלִים
הַפְּרוּסִים כְּשָּׁטִיחַ
 עַל פְּנֵי הַאֲדָמָה.
לוֹגֵם בְּצָמָא דָּם עֲנָבִים,
סַהֲרוּרִי, שִׁכּוֹר וְלֹא מִיַּיִּן.

השועל והכרם
אֵי-שָׁם בְּפַאֲתֵי הַכֶּרֶם
כַּרְתוּ בְּרִית שֶׁל מוֹלִיכֵי שׁוֹלָל,
שִׂיחַ פֶּרֶא שֶׁל גֶּפֶן מִשְׂתָרַעַת
וְשׁוּעָל עָרוּם הַמְּבַקֵּשׁ מִסְתוֹר,
שֶׁלְעֵת עֶרֶב מַגִּיחַ אֶל הַכֶּרֶם
וְנוֹגֵס בַּאֶשְׁכּוֹלוֹת לְלֹא רָחֵם,
וְעִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר חוֹמֵק אֶל בֶּן בְּרִיתוֹ
חוֹזֵר אֶל הַמִּסְתוֹר בֵּין עַנְפֵי הַגֶּפֶן
וְלֹא נוֹדַע כִּי בָּא הוּא אֶל קִרְבּוֹ.