סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
לב חצוי
סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
השיר הוא יוצא מן הכלל ונוגע ברגשות הכי עמוקים של אהבה לילדינו ודאגה לשלומם. הוא שיר תפילה של כל האמהות. גם האמהות שלנו שרו לנו אותו. לכן כדאי להמשיך אותו:
"תן לנו את התבונה
ללמד את ילדינו
להבטיח לילדיהם
את ההבטחות
שהבטחנו להם,
וגם לקיימן."
הבי לנו עוד מפרי עטך יורם
[ליצירה]
איזה יופי של שיר, ואיזה יופי שמצאת את מה שחשבת שלא קיים בך וכעת גילית אותו. האושר חבוי איפשהו בכולנו אבל מעטים מגלים אותו. רבים חושבים שאושר הוא דבר שצריך לחפש אותו. מעטים יודעים זה אושר זו תכונה שבה חווים את מה שמסב את האושר. ומדלגים על הקשיים. את נחנת בתכונה זו.
בהקשר לתכונה זו, אני רוצה לצטט שיר באנגלית שפעם קראת ושמביע על דרך השלילה את הרעיון:
, For every evil under the sun
.There is a remedy or there is none
.If there is one, try and find it'
,.If there is none
.Never mind it
נסיתי לתרגם את השיר בחרוזים וזה מה שיצא:
מכל צרה תחת הרקיע
יש מנוס - או אין מושיע
אם יש מנוס מזה הפגע
אל תחסוך עמל ויגע.
אםאין מוצא מהצרה,
אזי שכחנה במהרה.
[ליצירה]
לכל נמגיבים לשיר "זה כל מה שנחוץ" תודה.
שירים לא צריך להסביר. אבל מה שעלה בראשי כשכתבתי אותו, הוא: שכאשר ישנה אהבה, אז לא צריך הרבה בשביל לכתוב עליה. מספיק: "דמעה על הלחי (כדיו) נוצה אחת (כעט) ועלה שלכת (כנייר) בשביל לכתוב אותה כשיר. (אגב: את כל השיר הזה ניתן לכתוב באמצעים הצנועים שציינתי).
תודה לכולם, ומעודד אותי לקבל תגובה על שיר שכתבתי מזמן. יורם
[ליצירה]
מחשבה שניה
אהבתי את שני שירייך: "חסרת שליטה" ו-"ציפור לבנה" שלטעמי, השילוב ביניהם מהווה בסיס לחכמת חיים.
לאחר שקראתי את השיר "חסרת שליטה" קראתי את "ציפור לבנה". בשיר הזה בעצם הבעת את הדרך שלך איך לגבור על גישוש באפלת חוסר השליטה. בדיוק לכך התכווננתי בתגובתי הקודמת. לכן נראה לי שסדר הדברים הנכון הוא אכן: תחילה לקרוא את "חסרת שליטה" אחר-כך את "ציפור לבנה" ורק אז להגיב. יורם
תגובות