אִיש אֶחָד,
שֶׁלֹּא אָכַל מִּפְּרִי עֵץ
הַדַּעַת-טוֹב-וַרַע,
בָּנָה לוֹ וִילָה,
בְּגַן הָעֶדֶן.
שֶׁל הַעָשִׁירוֹן שֶׁלֹא
מַבְדִיל בֵּין טוּב לְרֹעַ.
אֶת חֶלְקַת אֱלוֹהִים
הַקְּטָנָה שֶׁלוֹ
נָתַן לְנַעַר מִסִּין
לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ,
וְהוּא עַצְמוֹ יָשַׁב
תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ,
נָגַס בִּפְרִי עֵץ הָחַיִּים,
וּכְשֶׁסִּיֵּם ,
חָשׁ כַּמָּה מָר הוּא
הַפְּרִי הַזֶּה.
בְּאַחְרִית יָמָיו
גֻּרָש מִגַּן-הָעֶדֶן
כִּי לָמַד לְהַבְדִיל בֵּין טוֹב לְרַע.