מותר האדם ?
כלב נולד לנבוח,
ציפור יודעת לעוף,
למה רוצה הכלב לנבוח ?
איך יודעת הציפור לעוף ?
הייתי רוצה פעם
להרגיש כמו כלב,
לעוף כמו ציפור.
אבל נולדתי לחשוב ולתהות:
"מדוע רוצה הכלב לנבוח ?
איך יודעת הציפור לעוף ?"
מותר האדם ?
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
- אוסף שירים
- מבטים
- בהשראת "בויג הגדול" (ע"ע פר-גינט)
- דַּעַת טוֹב וַרַע (אֲגָדַה עַל תּוֹחֶלֶת הָחַיִּים)
- שני דברים
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי התיקון שעשית השביח את הטקסט עדיין יש לי מעט בעיה עם שיוך הטקסט לשירה אלא אם כן ידובר בספרון הגות לילדים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב. יש בו המון. אבל היית מוותר על השורה הראשונה. זה מובן מההמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון חביב. אבל זה לא נראה לי כל כך מתאים לסיווג של "שירה" [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה עם שי שהמשפט הראשון מיותר כיוון שהוא מגלה את פואנטת השיר בטרם עת וחוזר פעמיים על רעיון אחד ומסכימה עם הדס על כך שהתחושה היא שהשיוך לקטגורית שירה מוטעת ויותר מתאים לשייך את השיר לקטגוריית "הגות" [ליצירה]
- [ליצירה] שיר עם שאלות, ומסקנה מאוד חשובה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה נוספת אני מסכימה עם איה צחית [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא הייתי מורידה את הפסקה השניה.... חוצמיזה- רעיון יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאלמונית שלום, השיר מצטיין בכך שהוא שיר שצריך לקרוא אותו שוב ושוב וכל פעם למצוא דברים חדשים לחשוב עליהם. באשר לתוכנו, אם הבנתי אותו כראוי, אני בדעה שללכת בקוים עושה אותנו "צרי אופק". פעם כתבתי על חבר שלי, שהיה חקלאי שיר שהתחיל במילים: "האיש שהלך בשדות אך מעולם הלך בתלם......." בשביל להגיע לתחנה שלך, שנמצאת באופק, צריך לחרוג מקו החוף ולשוט במרחב. כיוון שגילי מופלג אני יודע שאפשר להחליט לצאת למרחב גם כשיש סערה (בעיקר בתוכך פנימה) ורצוי גם בגשם שוטף ומטריה שבורה. תני לגשם לשטוף את דמעותיך במקום לבכות יחד איתו. קו החוף הוא תלם ישר, כמו גם הכביש שיש לו סוף. אני מושיט לך יד כדי לגרור אותך החוצה מהקווים הצרים וזה יעשה אותך אמיתית. ולסיום, תמשיכי לכתוב, כמו שאומרים "יש לך את זה" [ליצירה]
- [ליצירה] לרגע שכחתי שאני באתר של חובבים כמוני וחשבתי שאני קורא בספר שירים של משורר ידוע. אני חושב שאדפיס אותו ואתלה אותו מעל מיטתי. מה שחסר לי, ז'שמך שאוכל לכתוב למטה כיוצר השיר. נפלא , מקסים, אין לי מילים, אשמח לקרוא עוד [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי). קבל את ברכת הדרך :) יורם [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא !! (כמו שנאמר: שלושה נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים.........דרך גבר בעלמה.......) [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי, אם תגובתך נועדה "להחזיר לי" אני מקבל את זה ברוח טובה, ובכל זאת מציע לך לחשוב על הצעתי, לכתוב על החיים. אם תגובתך רצינית אז אתר היצירה הוא לא המקום הנכון לטפל בבעיה. כדאי לחסוך זאת מהכותבים באתר, שרצונם ליצור ולא להרוס. זו לא התרסה, זו תגובה עניינית, ואם אתה רוצה לשוחח על כך - אתה ואני - כתובלי הודעה אישית. ברצון יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מה שיפה בשירים הקצרים שלך, שאתה משתמש במילים כמו במיכחול דק שצובע שיר שלם :) :) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה, אני מצטער אם לא הובנתי כראוי. לא התכוונתי לפסק זמן. הכוונה לאותו דבר שכתבתי לך גם בהודעה אישית: יש רגע שבו אתה אומר: את מה שאני אכתוב עכשיו זה תוצאה של התבוננות פנימה של כל מה שרכשתי מהעבר אבל התחלה חדשה, יותר מגובשת. וההגדרה של "צמיחה מתוך התכנסות" היא הקולעת ביותר. אז מי שעובר את התהליך הזה יודע שלא צריך פסק זמן, צריך לחוש שעושים את הצעד הזה וזה מה ששמעתי בשיר הזה. בעיניי זה נ ה ד ר. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] לכל נמגיבים לשיר "זה כל מה שנחוץ" תודה. שירים לא צריך להסביר. אבל מה שעלה בראשי כשכתבתי אותו, הוא: שכאשר ישנה אהבה, אז לא צריך הרבה בשביל לכתוב עליה. מספיק: "דמעה על הלחי (כדיו) נוצה אחת (כעט) ועלה שלכת (כנייר) בשביל לכתוב אותה כשיר. (אגב: את כל השיר הזה ניתן לכתוב באמצעים הצנועים שציינתי). תודה לכולם, ומעודד אותי לקבל תגובה על שיר שכתבתי מזמן. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, בא לי לחבק אותך, ולתרום דמעה משלי אל ים היגון שלעולם אינו מלא מנחלי הדמעות. שלך יורם [ליצירה]
תגובות