תבואי אליי לפני הנץ החמה
תיעלמי לפני עלות השחר
וכך אדע כי היינו יחדיו
כי אינך אלא חלום
וזה טבעם של חלומות
להיעלם בטרם יבואו
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פשוטו כמשמעו: קצר ולעניין (:-). אגב, יש מתכון לחוסר זמן: פשוט לאבד את השעון. פעם כתבתי על זה סיפור בחרוזים. כשאמצא אותו אשלח לך. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיניי האמירה שבשיר הזה. יש כאן תפילה עם מסר חשוב. כל אחד יכול לשייך "אותו" למי שקרוב אליו. מה שלא ברור לי למי א ת ה מפנה את התפילה הזאת. (זו לא ביקורת. זו שאלה שתשובה עליה צריכה לתת את הממד שחסר בו כדי שיהיה שיר מושלם). [ליצירה]
- [ליצירה] פואטיקה במיטבה אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך. תן לנו עוד..... בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני פוחד שתגובה במילים פשוטות תקלקל, אבל שיר כזה לא יכול להישאר ללא תגובה. אז אומר את זה בכמה מילים פשוטות: חם, עדין, מאוד אישי ומאוד מרגש . (אגב, לפעמים אנשים במשתה גבירים, מרגישים מאוד בודדים) [ליצירה]
- [ליצירה] היי איה, שיר עדין ונחמד. פעם, מי שידע לחרוז ולנקד, ידע לכתוב שיר. משהו מזה נשאר לי: אני אוהב לקרוא שירים בחרוזים, ולנקד שירים שאני כותב. וכיוון שהשיר הזה בחרוזים, הוא בעיניי יפה שבעתיים. בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר מקסים, זורם, עם דימויים שלוקחים אותך לשם ומשתפים אותך בחוויה. אהבתי וקראתי שוב ושוב. :) יש משהו שקצת לא מסתדר לי: הקשר בין "גילוי ערוות הארץ וחשיפת שממה וקדור" ובין "חפשי ומאושר" [ליצירה]
- [ליצירה] גירסה חדשה של שיר ה-"אנטרנאציונל" בתרגום אברהם שלונסקי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז צור יקרה, ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה.. שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה. בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר: בנק אוצר המילים הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד. הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר. כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים. לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר. בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים. על טוב יורם [ליצירה]
- [ליצירה] התגובות עד כה נראו ילדותיות. אהבה איננה "שמלץ" צריך להיות גם בוגר וגם רגיש, בשביל להזדהות עם השיר זה. בעולם האהבה בדידות היא מצב בלתי נמנע, בו אתה יכול לדבר עם עצמך עם סיגריה ביד, ולשאול את עצמך את השאלות שאיתן תצטרך להתמודד כאשר תעמוד פנים מול פנים בפני המציאות אליה ייחלת. את הדבר הזה מבטא השיר בצורה מושלמת. כמו שנאמר : "אין אהבות שמחות" [ליצירה]
