[ליצירה]
התרגום מצוין ומדויק. השיר נפלא. כל הכבוד על בחירת השיר ועל היוזמה לתרגמו.רק שינוי קטן הייתי מכניס כדי שיהיה מתאים לשקל בגרסתו העברית: במקום:
"אותו עצבה, האירה את עיניו, פרחים נתנה לו
לאהוב ומשעולים לשוח בָּם,"
הייתי כותב כך:
"אותו עצבה, האירה את עיניו,
פרחים נתנה לו לאהוב
ומשעולים לשוח בָּם,"
יורם
[ליצירה]
היי איה,
שיר עדין ונחמד.
פעם, מי שידע לחרוז ולנקד, ידע לכתוב שיר.
משהו מזה נשאר לי: אני אוהב לקרוא שירים בחרוזים, ולנקד שירים שאני כותב. וכיוון שהשיר הזה בחרוזים, הוא בעיניי יפה שבעתיים. בהצלחה
[ליצירה]
"אין אהבות שמחות" כמו שאמר ג'ורג' בראסאנס.
( נדמה שלא טעיתי במשורר-זמר ובבטוי שמו).
ואולי דווקא העצבות היא זו שהופכת את האהבה כל כך משמעותית לעיצוב אשיותנו?
[ליצירה]
ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי).
קבל את ברכת הדרך :) יורם
[ליצירה]
אל יאוש
היי נשמה שלי (נשמת כל חי),
סבלנות - זה שם המשחק.
לפעמים, תקומה ליצירה באה דוקא ממקום בלתי צפוי. דוקא יצירה שפחות נחשת בעינייך, היא זו שמציתה את דמיונם של אנשים אחרים (הנה -דוגמה....). לכן לא צריך להרים ידיים. עצם ההוצאה של יצירה לאור היא החשובה והמעודדת, ולאו דוקא תגובות של אחרים. בפעם הבאה אשתדל לקרוא, ואינני מבטיח להגיב. "חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תיחת" יורם
[ליצירה]
קראתי את השיר ואת התגובה של אביב וסתיו. לולא התגובה הזאת היה לי קצת קשה לעכל אותו. לאחריה ברור לי שבעצם יש כאן הרכב של שתי יצירות, לדעתי - נפרדות, והחיבור של שתיהן ליצירה אחת, מטלטל את הקורא. לדעתי היה כדאי להקצות לחומר הזה שתי יצירות: האחת, שיר על נפלאות, צפונות ונסתרות הבריאה (פיוטי), והשניה . מונלוג, (אפי) על העימות בין האדם לבין עצמו ובין האדם לבין הקרובים-רחוקים אליו. נדמה לי שאם לא היית כורך אותן ביחד היית כותב שתי יצירות טובות. כדאי לחשוב על זה, וגם לשמוע חוות דעת של אחרים בהצלחה יורם
תגובות