[ליצירה]
פוצקית ,
אני חשבתי קצת אחרת:
מה דעתך למשל על: "אור בקצה המנהרה" או אולי:
"מגדלור בקצה המנהרה", זה הדימוי שעלה לי בראש מהתמונה הזו.
בכל מקרה אהבתי אותה.
תודה ליוצר/ת
[ליצירה]
איזו מקריות מדהימה:
מתחת לשיר שלך המביע באופן יפה פשוט וברור, רגשות שהן פרק אחד בחיים של כל אחד מאיתנו, מצאתי פרסומת:
"לא נמאס לך
מדף הבית שלך
לחץ כאן
ושמור לך דף בית מושלם".
[ליצירה]
השיר כשיר הוא נפלא, ומי שמנסה "ללוש" אותו מקבל עיסה דביקה. שירים אין טעם ללוש. צריך לקרוא, להנות ולהזדהות או לא להזדהות. השימוש בשמש כמטאפורה מוכר, ותמיד יש בו משהו חדש.
באשר לי
קבלת את ברכתי
[ליצירה]
אינני יודע לאיזה "חטא" כיוונו דבריך בשיר כיוון שהסוגיה שהעלית יכולה להתיחס לכל חטא, החל מהחטא הקדמון וכלה בימינו אנו - קבלת דברים כהוויתם - במובן של "כזה ראה וקדש" בכל תחומי החיים.
באשר לתגובה שלך, קרפה דיאם לא אהבתי את המילה "הוא". מי אמור לענות לך - קרפה - על השאלה ?
אולי תפנה אותה אל שי - וכך תיצור איתו קשר שיעזור לך להבין? נראה כאילו אתה מזלזל בו עד כדי כך, שאפילו אינך מצפה ש-"הוא" זה שיענה לך. תחשוב על זה.
[ליצירה]
זה יופי :) אני רק יכול לקנא בזאת שאת כותבת עליה. אני סקרן לדעת מי היא בשבילך. היא בטח לא חושבת עליך שאת "פשפושית מתפשפשת". האם גם היא מרגישה כלפיך כמו שאת מרגישה כלפיה. (אגב, אולי זו מישהי שאת מדמיינת, ואולי בעצם זו את ? אם זה כך אז זה עוד יותר מקסים).
[ליצירה]
השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
[ליצירה]
בועז ידידי,
השיר הזה מאוד מאוד בנאלי. כל אוהב אומר אותו לאהובתו. זה בעצם הטקסט הקבוע של פגישה בין אוהבים. שיר שמיועד לקהל קוראים, צריך לספר משהו יחודי ברגשות שלך, או לחילופין להציג את התחושות שלך בדימויים או במטאפורות ייחודיות. תנסה לחשוב על זה.
תגובות