יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כנפי שחר, תודה על התגובה, אבל כנראה שאני צריך להיות יותר ברור בהסבר. אלה שני שירים נפרדים שאין קשר ביניהם חוץ בזה שהם עלו בראשי , יורם , שכתב אותם , בשני אוירות לגמרי שונות זו מזו ושניהם באו אחרי שבקרתי בכרם. הראשון הוא שיר של שיכרות מהנוף, הטבע, השמש השוקעת, היבול - בכרם - שהוא מקור היין, אבל הוא עצמו, באשר הוא גורם לשיכרות בלי לשתות יין - אני מועד, אני הוזה מדורות. זהו שיר הלל לגפן ולפרי הגפן. השיר השני הוא מטאפורה (ממזרית משהו) שבאה לי כאסוציאציה בעודי מהלך בכרם. כיצד בכול התפארת הזו של מעשה המחשבת ישנו איזה עשב שוטה - גידול פרא - שדומה לגפן, שרוע על הארץ, פרי אין לו, אבל משמש מסתור לליסטים ששודד את הכרם באישון לילה. זהו משל. הנמשל מוכר לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים :) פיוטי ! [ליצירה]
- [ליצירה] משהו השתנה באיש הזה..... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה ומאוד אופטימי, אבל זה קצת פחות משירה. אולי "איחולים" [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר, תודה על ההערה בקשר ל-"פג-תוקף". ראי תיקון. באשר לשועל, נקודות למחשבה: שועל ערום, גפן פרא והברית הלא קדושה ביניהם. קונטרסט לשיר הקודם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מניח שזה אכן שיר בדיחה (כתוב בכשרון). אני חושב שזו אכן ביקורת עצמית עם חיוך ממזרי. אם טעיתי, תקו אותי. כעת תגלה מי אתה, שמסתתר תחת השם קפטן פיקארד. [ליצירה]
- [ליצירה] שום דבר חדש לא יקום השיר שכתבת, ריגש אותי מאוד. אהבתי את האופן בו אתה מתבונן בעצמך התבוננות עמוקה, במימדים של מרחב וזמן. מצאתי בה את הענווה הנאצלת שחסרה לרבים מאיתנו, ואשרי האיש שהתברך בה. [ליצירה]
- [ליצירה] לאילה אברהמי, אני מכיר את השיר בגרסה הצרפתית שקיצורו הוא כדלקמן: Il a mis le cafe` Dan la tasse `Il a mis le lait Dans la tasse de cafe Il a mis le sucre Dansle cafe` au lait .................................................................. Sans me parler Sans me Regader ............................................................... תרגמתי אותו תרגום חופשי לצורך הדגמה. שמחתי לשמוע שיש תרגום מוצלח לעברית וארכוש אותו בהקדם. תודה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שירך מעמיד אותי כאחד "ש-"חטף סגול". למרות כל הביקורת השיר הזה הוא מהמיטב (|-:) [ליצירה]
- [ליצירה] היי איה, שיר עדין ונחמד. פעם, מי שידע לחרוז ולנקד, ידע לכתוב שיר. משהו מזה נשאר לי: אני אוהב לקרוא שירים בחרוזים, ולנקד שירים שאני כותב. וכיוון שהשיר הזה בחרוזים, הוא בעיניי יפה שבעתיים. בהצלחה [ליצירה]
תגובות