יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דריה שלום, הלכת לנו לאיבוד, חודש ימים עבר מאז שירך האחרון. לא הגבנו, נכון, קבלנו ממך מנחה, שבענו ולא השבנו. וכעת אנחנו פה נענשים אביונים פושטי יד ומקווים.... [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי שהשיר הזה צובר תאוצה. כנראה שיש משהו ממנו הנמצא בתוך כל אחד מאיתנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים ביופיו. אני קורא אותו שוב ושוב ומתפעל כל פעם מחדש. (רק עוד ההערה שולית אחת: כמעט שלא גיליתי אותו בגלל השם שהרתיע אותי. אולי כדאי לתת לו שם יותר מכובד) [ליצירה]
- [ליצירה] שלא יהיו אי הבנות, לא התכוונתי לבטל את ערכו של השיר אלא לציין שתחושה זו ישנה גם לאחרים, אבל בפירוש, לכל אחד יש משמעות אישית משלו. זהו ביטוי הממחיש כמה אנחנו רחוקים ממאוויינו, ומחפשים את הדרך להגיע אליהן. לכן פלונית, ראי בתגובתי,הזדהות עם תחושותיך ולא משהו אחר [ליצירה]
- [ליצירה] אני בהחלט מסכים שיש הבדל בין השירים וגם בין הסיטואציות. אני גם מניח שאפשר יהיה לתפוס אותי בבורותי, הרי איננו אמורים לקרוא את כל השירים שנכתבו אי פעם. בעיניי לכתוב שיר על אותו רעיון במטאפורות שונות הוא לגיטימי בהחלט. בשני השירים "שם המשחק" הוא נתק וניכור בין אנשים קרובים. אגב להשוות אותך לז'אק פרוור זו מחמאה. ממליץ על שיריו יורם [ליצירה]
- [ליצירה] היי פלונית, גם יהודה הלוי חש כמוך: "...לבי במזרח, ואני בסוף מערב..." זו תחושה מוכרת :) [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, אני רואה שגם אתה יצאת נשכר מהפגישה שלנו. אין ספק שהשיר טוב לאין-שעור מהגרסה הגלמית. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף למחמיאים. כל המוסיף גורע. [ליצירה]
- [ליצירה] התגובות עד כה נראו ילדותיות. אהבה איננה "שמלץ" צריך להיות גם בוגר וגם רגיש, בשביל להזדהות עם השיר זה. בעולם האהבה בדידות היא מצב בלתי נמנע, בו אתה יכול לדבר עם עצמך עם סיגריה ביד, ולשאול את עצמך את השאלות שאיתן תצטרך להתמודד כאשר תעמוד פנים מול פנים בפני המציאות אליה ייחלת. את הדבר הזה מבטא השיר בצורה מושלמת. כמו שנאמר : "אין אהבות שמחות" [ליצירה]
- [ליצירה] פשוטו כמשמעו: קצר ולעניין (:-). אגב, יש מתכון לחוסר זמן: פשוט לאבד את השעון. פעם כתבתי על זה סיפור בחרוזים. כשאמצא אותו אשלח לך. [ליצירה]
תגובות