יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ערוגה, מעניין איך שני אנשים מגיבים על אותה יצירה באופן כל-כך שונה (עייני בתגובה שלי). לעניות דעתי הדימויים במרכז השיר הם ענקיים ויכולים לעורר קנאת כל משורר גדול, ודוקא הסיום חסר לי. בכל אופן אני מדפיס את השיר ושומר אותו באוסף השירים, האהודים עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא ! תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב. (הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.) [ליצירה]
- [ליצירה] תמי עכשיו זה מושלם. הכל מתחבר ומתקשר ומתגבש לשיר עם מסר ברור. הבנתי , הזדהתי והוספתי לרשימת היצירות האהובות עליי. רק עוד תיקון קטן אבל חשוב "עיניים" (עין) ולא "עניים" (עני). [ליצירה]
- [ליצירה] לאילה אברהמי, אני מכיר את השיר בגרסה הצרפתית שקיצורו הוא כדלקמן: Il a mis le cafe` Dan la tasse `Il a mis le lait Dans la tasse de cafe Il a mis le sucre Dansle cafe` au lait .................................................................. Sans me parler Sans me Regader ............................................................... תרגמתי אותו תרגום חופשי לצורך הדגמה. שמחתי לשמוע שיש תרגום מוצלח לעברית וארכוש אותו בהקדם. תודה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר, תודה על התגובה, אבל כנראה שאני צריך להיות יותר ברור בהסבר. אלה שני שירים נפרדים שאין קשר ביניהם חוץ בזה שהם עלו בראשי , יורם , שכתב אותם , בשני אוירות לגמרי שונות זו מזו ושניהם באו אחרי שבקרתי בכרם. הראשון הוא שיר של שיכרות מהנוף, הטבע, השמש השוקעת, היבול - בכרם - שהוא מקור היין, אבל הוא עצמו, באשר הוא גורם לשיכרות בלי לשתות יין - אני מועד, אני הוזה מדורות. זהו שיר הלל לגפן ולפרי הגפן. השיר השני הוא מטאפורה (ממזרית משהו) שבאה לי כאסוציאציה בעודי מהלך בכרם. כיצד בכול התפארת הזו של מעשה המחשבת ישנו איזה עשב שוטה - גידול פרא - שדומה לגפן, שרוע על הארץ, פרי אין לו, אבל משמש מסתור לליסטים ששודד את הכרם באישון לילה. זהו משל. הנמשל מוכר לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] לכל נמגיבים לשיר "זה כל מה שנחוץ" תודה. שירים לא צריך להסביר. אבל מה שעלה בראשי כשכתבתי אותו, הוא: שכאשר ישנה אהבה, אז לא צריך הרבה בשביל לכתוב עליה. מספיק: "דמעה על הלחי (כדיו) נוצה אחת (כעט) ועלה שלכת (כנייר) בשביל לכתוב אותה כשיר. (אגב: את כל השיר הזה ניתן לכתוב באמצעים הצנועים שציינתי). תודה לכולם, ומעודד אותי לקבל תגובה על שיר שכתבתי מזמן. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אני קורא את שירך שוב ושוב, ואמשיך לקרוא אותו גם בימים הבאים. כמה כאב ועגמת נפש אפשר למהול בדברי שירה של חמש דקות שנמשכות לנצח. השיר הזה עולה על גדותיו. כמו חלב שגלש ודפנות הסיר נחרכו,וברגע מסוים צריך פשוט לכבות את האש. ***** [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, בקריאה נוספת (אחרי התיקונים) הבנתי את משמעותו העמוקה של השיר. אינני זוכר מה תיקנת, אבל עבורי השיר הזה הוא שיר הגות. מצאתי בו הרבה מהדברים שאני מהרהר בהם ואתה ביטאת אותם בצורה נבונה. יישר כוח! בהזדמנות נדבר על זה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] זה השיר הכי יפה שקראתי עד עכשיו. אני מקווה שגם כותבי שירים קצרים ומתוחכמים, לפי מיטב השירה המודרנית יידעו ליהנות ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיניי האמירה שבשיר הזה. יש כאן תפילה עם מסר חשוב. כל אחד יכול לשייך "אותו" למי שקרוב אליו. מה שלא ברור לי למי א ת ה מפנה את התפילה הזאת. (זו לא ביקורת. זו שאלה שתשובה עליה צריכה לתת את הממד שחסר בו כדי שיהיה שיר מושלם). [ליצירה]
תגובות