[ליצירה]
אני פוחד שתגובה במילים פשוטות תקלקל, אבל שיר כזה לא יכול להישאר ללא תגובה. אז אומר את זה בכמה מילים פשוטות:
חם, עדין, מאוד אישי ומאוד מרגש .
(אגב, לפעמים אנשים במשתה גבירים, מרגישים מאוד בודדים)
[ליצירה]
השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
[ליצירה]
למעוז היקר,
תודה על השיר היפה שצרפת לתגובתך.
אני יודע שסביב אותו רעיון ניתן לפתח שירים רבים, ואעפ"י שהרעיון דומה יש לכל שיר "ניגון" משלו וכל שיר מיוחד למי שכותב אותו, ובשיר שכתבת הוכחת את כישרונך והצגת את יכולתך הפואטית. אז תמשיך כך.
אגב, מעניין לעשות פעם עבודה: לבחור שירים מתוך האתר בעלי אותו רעיון, אבל כל שיר הוא שיר כשלעצמו אעפ"י שאותו רעיון עובר כחוט השני ביניהם.
בהצלחה יורם
[ליצירה]
אבנר ידידי.
אני חושב שכתבתי את זה למישהו, כתגובה או כהודעה אישית, אבל אחזור ואכתוב את תגובתי.
התאבדות היא בעייה פאתאלוגית. זה נושא לפסיכיאטרים לעסוק בו ("אובדנות" במושגים שלהם).
עדיף לך לכתוב על החיים.
יורם
[ליצירה]
אינני אוהב השמצות....
תמי, מנסיוני: אין צורך לשלוח את המכתב. תקראי אותו לעצמך שוב, תזכרי מה רצית לומר לו, ואחר-כך בשיחה פנים אל פנים (עם "חיבוק" חזק), תדברי על ליבו ותתני לו להרגיש, שאוהבים אותו.
כפי שכתבת: "אני מתחננת! קח ממני את הכוחות שאתה צריך!" זה ביטוי לאהבה ולחיזוק.
[ליצירה]
השיר הוא יוצא מן הכלל ונוגע ברגשות הכי עמוקים של אהבה לילדינו ודאגה לשלומם. הוא שיר תפילה של כל האמהות. גם האמהות שלנו שרו לנו אותו. לכן כדאי להמשיך אותו:
"תן לנו את התבונה
ללמד את ילדינו
להבטיח לילדיהם
את ההבטחות
שהבטחנו להם,
וגם לקיימן."
הבי לנו עוד מפרי עטך יורם
תגובות