מבטים
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יורם. כמה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחממממממממודדדדדדד ממש חמוד. שילוב נאה בעיני, הציור בתוספת המלל. הצלחת להחיות בחתול מבט תוהה. חביב ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד. הציור צריך עוד עבודה [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה גם הכתוב וגם התמונה היא נראית מאוד מופתעת כמו שתיארתה ואני מזדהה אם זה כאחת שגידלה חיות בבית [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הפורמט. רעיון חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בהחלט מסכים שיש הבדל בין השירים וגם בין הסיטואציות. אני גם מניח שאפשר יהיה לתפוס אותי בבורותי, הרי איננו אמורים לקרוא את כל השירים שנכתבו אי פעם. בעיניי לכתוב שיר על אותו רעיון במטאפורות שונות הוא לגיטימי בהחלט. בשני השירים "שם המשחק" הוא נתק וניכור בין אנשים קרובים. אגב להשוות אותך לז'אק פרוור זו מחמאה. ממליץ על שיריו יורם [ליצירה]
- [ליצירה] פוצקית , אני חשבתי קצת אחרת: מה דעתך למשל על: "אור בקצה המנהרה" או אולי: "מגדלור בקצה המנהרה", זה הדימוי שעלה לי בראש מהתמונה הזו. בכל מקרה אהבתי אותה. תודה ליוצר/ת [ליצירה]
- [ליצירה] פואטיקה במיטבה אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך. תן לנו עוד..... בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] רעות היקרה, המקום הוא עין-כארם ליד ירושלים. יש שם כמה מאות שקדיות וכולן פורחות עכשיו. "משורש ועד צמרת" מכוסות בפרחים לבנים. בהחלט מומלץ. הקטע על הגזע עתיק היומין שמוציא ענפים ירוקים למעלה בצמרת גם הוא אמיתי. שוה לבקר בהקדם, לפני תום העונה (ואם לא, בשנה הבאה) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ! אהבתי. ותודה שציינת שזה בהשראתי. השראה הדדית, זה מה שטוב באתר יצירה. תודה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את השיר ואת התגובה של אביב וסתיו. לולא התגובה הזאת היה לי קצת קשה לעכל אותו. לאחריה ברור לי שבעצם יש כאן הרכב של שתי יצירות, לדעתי - נפרדות, והחיבור של שתיהן ליצירה אחת, מטלטל את הקורא. לדעתי היה כדאי להקצות לחומר הזה שתי יצירות: האחת, שיר על נפלאות, צפונות ונסתרות הבריאה (פיוטי), והשניה . מונלוג, (אפי) על העימות בין האדם לבין עצמו ובין האדם לבין הקרובים-רחוקים אליו. נדמה לי שאם לא היית כורך אותן ביחד היית כותב שתי יצירות טובות. כדאי לחשוב על זה, וגם לשמוע חוות דעת של אחרים בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] השיר כשיר הוא יפה מאוד. התוכן קצת איכזב אותי. ה-"משהו" של הסוף איננו ה-"משהו" של ההתחלה. ה-"משהו" בהתחלה הוא "משהו" מיוחד, "משהו" שאין לאחרות "משהו" שכדאי בשבילו לאהוב אותה. ה-"משהו" בסוף הוא רק "משהו" ולא יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מושלמת :) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר כשיר הוא נפלא, ומי שמנסה "ללוש" אותו מקבל עיסה דביקה. שירים אין טעם ללוש. צריך לקרוא, להנות ולהזדהות או לא להזדהות. השימוש בשמש כמטאפורה מוכר, ותמיד יש בו משהו חדש. באשר לי קבלת את ברכתי [ליצירה]
- [ליצירה] היי פלונית, גם יהודה הלוי חש כמוך: "...לבי במזרח, ואני בסוף מערב..." זו תחושה מוכרת :) [ליצירה]
תגובות