[ליצירה]
התגובות עד כה נראו ילדותיות. אהבה איננה "שמלץ" צריך להיות גם בוגר וגם רגיש, בשביל להזדהות עם השיר זה.
בעולם האהבה בדידות היא מצב בלתי נמנע, בו אתה יכול לדבר עם עצמך עם סיגריה ביד, ולשאול את עצמך את השאלות שאיתן תצטרך להתמודד כאשר תעמוד פנים מול פנים בפני המציאות אליה ייחלת. את הדבר הזה מבטא השיר בצורה מושלמת. כמו שנאמר :
"אין אהבות שמחות"
[ליצירה]
דנה,
אני מקבל בהחלט את תובנה שלך ל-"שלמות ויציבות בחיים". הדברים שכתבתי אינם סותרים תובנה זאת, וגם לא התכוונתי דוקא לנדידה גיאוגרפית - הבאתי אותה כמשל. מה שרציתי להדגיש הוא שהחיפוש לשלמות ויציבות בהחלט לא מסתדרת לי עם הנדידה של קין, שנענש ולכן נע ונד. קין לא חיפש שלמות ויציבות, הוא שילם על מעשהו בנדידה ללא כיוון ומטרה, נדידה לשם נדידה. ולכן חיפוש עצמי איננו נדידה הדומה לנדידתו של קין. בכל מקרה, אני מזדהה עם הנאמר בשיר אם נסיר ממנו את "אות קין". אני מקוה שעכשיו כוונתי מובהרת יותר. בא בימים
[ליצירה]
איה יקירה,
א. זה איננו שיר, זהו משל, אבל כיוון שאין בהגדרות של: "מתוך" את ההגדרה "משל" בחרתי לקרוא לזה "אגדה".
ב. יש כאן מסר מוסרי (ואולי פוליטי): אנשים שחיים בעשירון (שין ימנית) העליון, אינם יודעים את הגבול בין שחיתות ומילוי תפקידם כנבחרי ציבור - בין טוב לרע, וחיים בגן עדן (אדם וחוה גורשו מגן-העדן מרגע שידעו להבדיל בין טוב ורע - בין גן עדן של מושחתים וחיים מוסריים צנועים). אלה שאינם יודעים את הגבול, חיים בוילה בגן-עדן, ועובדים זרים (לא חוקיים) משרתים אותם.
ג. טעם פרי עץ החיים-האמיתיים הוא מר.
ד. כאשר אדם באחרית ימיו פוגש את המציאות (שיכולה להיות תוצאה של: "יש דין ויש דיין, במובן המוסרי, או חו"ח בריאותי, הוא יודע את ההבדל בין טוב ורע וחדל לחיות בגן עדן, כי המציאות אינה גן עדן, וטוב-ורע הם תובנה אנושית.
לסיכום: בורא עולם קבע שאדם וחווה יתמודדו עם המציאות שאיננה גן-עדן ברגע שהם ניחנו באמות מידה מוסריות "דעת טוב ורע".
השתמשתי בסיפור גן-העדן להיבט אקטואלי. לטעמי זהו המסר העיקרי שמשתמע מה-"חטא הקדמון".
אשמח אם תקראי את המשל שוב ותאמרי לי את דעתך אחרי ההסבר.
יורם
[ליצירה]
אבנר ידידי.
אני חושב שכתבתי את זה למישהו, כתגובה או כהודעה אישית, אבל אחזור ואכתוב את תגובתי.
התאבדות היא בעייה פאתאלוגית. זה נושא לפסיכיאטרים לעסוק בו ("אובדנות" במושגים שלהם).
עדיף לך לכתוב על החיים.
יורם
[ליצירה]
ראשית, ברוך שובך, מזמן לא קראנו אותך.
שנית, השיר הוא מקסים, כמו ששיר צריך להיות שיר.
אולי הייתי משנה קצת לפי הצעתו של מטומטם, אבל לא הכרחי.
שלישית, אני מקווה שתקבל את מה שאומר עכשו ברוח טובה, כיוון שכולנו חוטאים מבלי דעת בכתיבת רעיונות שכבר נהגו, וזה מוסיף עוד הבט לאותו רעיון.
זה מזכיר באופן ברור את השיר של ז'אק פרוור:
"הוא מזג את קפה אל הספל.
הוא מזג את החלב אל תוך הקפה.
הוא הוסיף את הסוכר אל הקפה בחלב.
הוא בחש את הקפה.
מבלי להביט בי, מבלי לשים לב אליי....."
בעצם זה אותו שיר רק עם מכונית במקום קפה
מה דעתך?
תגובות