[ליצירה]
נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת".
האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :)
[ליצירה]
"אין אהבות שמחות" כמו שאמר ג'ורג' בראסאנס.
( נדמה שלא טעיתי במשורר-זמר ובבטוי שמו).
ואולי דווקא העצבות היא זו שהופכת את האהבה כל כך משמעותית לעיצוב אשיותנו?
[ליצירה]
שיר מדהים ביופיו. אני קורא אותו שוב ושוב ומתפעל כל פעם מחדש. (רק עוד ההערה שולית אחת: כמעט שלא גיליתי אותו בגלל השם שהרתיע אותי. אולי כדאי לתת לו שם יותר מכובד)
[ליצירה]
בועז ידידי,
השיר הזה מאוד מאוד בנאלי. כל אוהב אומר אותו לאהובתו. זה בעצם הטקסט הקבוע של פגישה בין אוהבים. שיר שמיועד לקהל קוראים, צריך לספר משהו יחודי ברגשות שלך, או לחילופין להציג את התחושות שלך בדימויים או במטאפורות ייחודיות. תנסה לחשוב על זה.
[ליצירה]
אחד חלם שהוא מינוס אחד ונמצא מתחת לשורש ולא יכול לצאת.
מרוב יאוש הוא צעק: "איי" וראה זה פלא: הוא יצא.....
אחד סיפר לחבר שלו: "חלמתי עליך חלום זוועה, חלמתי שאני גוזר אותך.... ואחר-כך שוב גוזר אותך...." "אתה יכול להמשיך" ענה "אני אי בחזקת איקס".
מתמטיקאי-סוציולוג כתב ספר שפותח במילים:
"הבה נתאר עולם בעל N מינים, כך שהמין ה-L אוהב את המין ה- 1+L והמין ה-N אוהב את המין 1 ...." ואז הוא מתאר עולם מטורף של אהבות ובגידות וקנאה ויאוש ועוד ועוד. את הספר הוא מסיים במשפט: "מי שלא מאמין, שיציב 2=N "
ועכשיו עוד דברים שלא שייכים למתמטיקה:
בעברית - קוסמטיקאית זה: "על כל פנים"
ופדיקוריסטית: "לרגל שיפוצים"
[ליצירה]
פואטיקה במיטבה
אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך.
תן לנו עוד..... בהצלחה יורם
תגובות