אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
מחקרים (פרדוקס במשפט אחד)
אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
אורך חיינו הוא כאורך הזמן בין מחקר המנבא את מותנו הקרוב ובין המחקר המוכיח בדיוק את ההפך.
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אל יאוש היי נשמה שלי (נשמת כל חי), סבלנות - זה שם המשחק. לפעמים, תקומה ליצירה באה דוקא ממקום בלתי צפוי. דוקא יצירה שפחות נחשת בעינייך, היא זו שמציתה את דמיונם של אנשים אחרים (הנה -דוגמה....). לכן לא צריך להרים ידיים. עצם ההוצאה של יצירה לאור היא החשובה והמעודדת, ולאו דוקא תגובות של אחרים. בפעם הבאה אשתדל לקרוא, ואינני מבטיח להגיב. "חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תיחת" יורם [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה פנטסטי לכתוב שיר נפלא הקורא תגר כנגד מרד השירים, וכעת את יכולה לתת להם כיוון, ושייצאו לדרך על פי הדוגמה הזאת. אז קדימה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יופי :) אני רק יכול לקנא בזאת שאת כותבת עליה. אני סקרן לדעת מי היא בשבילך. היא בטח לא חושבת עליך שאת "פשפושית מתפשפשת". האם גם היא מרגישה כלפיך כמו שאת מרגישה כלפיה. (אגב, אולי זו מישהי שאת מדמיינת, ואולי בעצם זו את ? אם זה כך אז זה עוד יותר מקסים). [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, מתנגן, כמו ברחבת הריקודים [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר מקסים, זורם, עם דימויים שלוקחים אותך לשם ומשתפים אותך בחוויה. אהבתי וקראתי שוב ושוב. :) יש משהו שקצת לא מסתדר לי: הקשר בין "גילוי ערוות הארץ וחשיפת שממה וקדור" ובין "חפשי ומאושר" [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוטו כמשמעו: קצר ולעניין (:-). אגב, יש מתכון לחוסר זמן: פשוט לאבד את השעון. פעם כתבתי על זה סיפור בחרוזים. כשאמצא אותו אשלח לך. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונוגע ללב [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא גם במסר וגם באופן הכתיבה. (יהיו כאלה באתר שיגידו אולי שאתה מיושן בסיגנון, אז אל תשמע. תמשיך כך, ותזכור את המחמאה שלי). בקשר לניקוד, מעט אנשים בימינו יודעים לנקד. עכשיו אני יודע שיש לפחות שניים..... [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת". האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :) [ליצירה]
תגובות