בילדותך רצית להיות נהג או שוטר
אחר-כך קיוות להיות משורר או סופר
וכעת אתה עצמך ולא אחר
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ליאורה, טוב, נכון, זו באמת פרבילגיה ואני בהחלט נהנה ממנה, אבל לא צריך להגזים. יש לי פרספקטיבה של זמן, אבל לא מהמאה החמש-עשרה או משהו כזה. בכל זאת אני מדור הנאסדאק ולא מדור הגילדות. בכל אופן תודה על התגובה, וניפגש באותו קפה עצמו. כל טוב יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מצאה חן בעיניי האמירה שבשיר הזה. יש כאן תפילה עם מסר חשוב. כל אחד יכול לשייך "אותו" למי שקרוב אליו. מה שלא ברור לי למי א ת ה מפנה את התפילה הזאת. (זו לא ביקורת. זו שאלה שתשובה עליה צריכה לתת את הממד שחסר בו כדי שיהיה שיר מושלם). [ליצירה]
- [ליצירה] לאביב וסתיו שלום, כדרכך מיני אז: פשוט, אסטטי ונוגע ללב. לשיר אהבה צריך לכתוב את מילים היפות והנוגעות לכותב ולקורא בלווית הדימויים הציוריים שנתת. יופי (-:). [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לצחית קיבלתי את הערתך ואתקן בהתאם יורם [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה, אני מצטער אם לא הובנתי כראוי. לא התכוונתי לפסק זמן. הכוונה לאותו דבר שכתבתי לך גם בהודעה אישית: יש רגע שבו אתה אומר: את מה שאני אכתוב עכשיו זה תוצאה של התבוננות פנימה של כל מה שרכשתי מהעבר אבל התחלה חדשה, יותר מגובשת. וההגדרה של "צמיחה מתוך התכנסות" היא הקולעת ביותר. אז מי שעובר את התהליך הזה יודע שלא צריך פסק זמן, צריך לחוש שעושים את הצעד הזה וזה מה ששמעתי בשיר הזה. בעיניי זה נ ה ד ר. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר, תודה על התגובה, אבל כנראה שאני צריך להיות יותר ברור בהסבר. אלה שני שירים נפרדים שאין קשר ביניהם חוץ בזה שהם עלו בראשי , יורם , שכתב אותם , בשני אוירות לגמרי שונות זו מזו ושניהם באו אחרי שבקרתי בכרם. הראשון הוא שיר של שיכרות מהנוף, הטבע, השמש השוקעת, היבול - בכרם - שהוא מקור היין, אבל הוא עצמו, באשר הוא גורם לשיכרות בלי לשתות יין - אני מועד, אני הוזה מדורות. זהו שיר הלל לגפן ולפרי הגפן. השיר השני הוא מטאפורה (ממזרית משהו) שבאה לי כאסוציאציה בעודי מהלך בכרם. כיצד בכול התפארת הזו של מעשה המחשבת ישנו איזה עשב שוטה - גידול פרא - שדומה לגפן, שרוע על הארץ, פרי אין לו, אבל משמש מסתור לליסטים ששודד את הכרם באישון לילה. זהו משל. הנמשל מוכר לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר, ואיזה יופי שמצאת את מה שחשבת שלא קיים בך וכעת גילית אותו. האושר חבוי איפשהו בכולנו אבל מעטים מגלים אותו. רבים חושבים שאושר הוא דבר שצריך לחפש אותו. מעטים יודעים זה אושר זו תכונה שבה חווים את מה שמסב את האושר. ומדלגים על הקשיים. את נחנת בתכונה זו. בהקשר לתכונה זו, אני רוצה לצטט שיר באנגלית שפעם קראת ושמביע על דרך השלילה את הרעיון: , For every evil under the sun .There is a remedy or there is none .If there is one, try and find it' ,.If there is none .Never mind it נסיתי לתרגם את השיר בחרוזים וזה מה שיצא: מכל צרה תחת הרקיע יש מנוס - או אין מושיע אם יש מנוס מזה הפגע אל תחסוך עמל ויגע. אםאין מוצא מהצרה, אזי שכחנה במהרה. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, אני רואה שגם אתה יצאת נשכר מהפגישה שלנו. אין ספק שהשיר טוב לאין-שעור מהגרסה הגלמית. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את השיר ואת התגובה של אביב וסתיו. לולא התגובה הזאת היה לי קצת קשה לעכל אותו. לאחריה ברור לי שבעצם יש כאן הרכב של שתי יצירות, לדעתי - נפרדות, והחיבור של שתיהן ליצירה אחת, מטלטל את הקורא. לדעתי היה כדאי להקצות לחומר הזה שתי יצירות: האחת, שיר על נפלאות, צפונות ונסתרות הבריאה (פיוטי), והשניה . מונלוג, (אפי) על העימות בין האדם לבין עצמו ובין האדם לבין הקרובים-רחוקים אליו. נדמה לי שאם לא היית כורך אותן ביחד היית כותב שתי יצירות טובות. כדאי לחשוב על זה, וגם לשמוע חוות דעת של אחרים בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, בקריאה נוספת (אחרי התיקונים) הבנתי את משמעותו העמוקה של השיר. אינני זוכר מה תיקנת, אבל עבורי השיר הזה הוא שיר הגות. מצאתי בו הרבה מהדברים שאני מהרהר בהם ואתה ביטאת אותם בצורה נבונה. יישר כוח! בהזדמנות נדבר על זה יורם [ליצירה]
