בילדותך רצית להיות נהג או שוטר
אחר-כך קיוות להיות משורר או סופר
וכעת אתה עצמך ולא אחר
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואוו, מייאש בייחוד אותנו (למחוק את המיותר). (:-( [ליצירה]
- [ליצירה] כל השירים שנכתבו על הנושא, מתגמדים ליד השיר הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על האופן הקולע שבטאת את תחושת הניכור. כולנו מרגישים לפעמים דאגת יתר במקום מעט חום. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד יפה ומאוד אופטימי, אבל זה קצת פחות משירה. אולי "איחולים" [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים ביופיו. אני קורא אותו שוב ושוב ומתפעל כל פעם מחדש. (רק עוד ההערה שולית אחת: כמעט שלא גיליתי אותו בגלל השם שהרתיע אותי. אולי כדאי לתת לו שם יותר מכובד) [ליצירה]
- [ליצירה] מחשבה שניה אהבתי את שני שירייך: "חסרת שליטה" ו-"ציפור לבנה" שלטעמי, השילוב ביניהם מהווה בסיס לחכמת חיים. לאחר שקראתי את השיר "חסרת שליטה" קראתי את "ציפור לבנה". בשיר הזה בעצם הבעת את הדרך שלך איך לגבור על גישוש באפלת חוסר השליטה. בדיוק לכך התכווננתי בתגובתי הקודמת. לכן נראה לי שסדר הדברים הנכון הוא אכן: תחילה לקרוא את "חסרת שליטה" אחר-כך את "ציפור לבנה" ורק אז להגיב. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, זה הרבה יותר פשות מהחרדה הגלומה בתוך השריון. [ליצירה]
- [ליצירה] הי אביב, נשמע פיוטי ועדין. באשר לתוכן, אני צריך עוד לחשוב. (: יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כתוב יפה, ומה שאומר עתה אינו בקורת על השיר או הטפת מוסר. הדברים מתייחסים למסר של השיר. הסתכלי סביבך, הרבי לקרוא את השירים באתר ותווכחי לדעת שאינך לבד.... אבל.... אם תמצאי דרך מקורית משלך לגבור, על מה שאת חווה, התגברותך תצליח יותר. אין מתכון. לכל אחד דרך משלו שרק הוא יסלול אותה. דרך צלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר, תודה על התגובה, אבל כנראה שאני צריך להיות יותר ברור בהסבר. אלה שני שירים נפרדים שאין קשר ביניהם חוץ בזה שהם עלו בראשי , יורם , שכתב אותם , בשני אוירות לגמרי שונות זו מזו ושניהם באו אחרי שבקרתי בכרם. הראשון הוא שיר של שיכרות מהנוף, הטבע, השמש השוקעת, היבול - בכרם - שהוא מקור היין, אבל הוא עצמו, באשר הוא גורם לשיכרות בלי לשתות יין - אני מועד, אני הוזה מדורות. זהו שיר הלל לגפן ולפרי הגפן. השיר השני הוא מטאפורה (ממזרית משהו) שבאה לי כאסוציאציה בעודי מהלך בכרם. כיצד בכול התפארת הזו של מעשה המחשבת ישנו איזה עשב שוטה - גידול פרא - שדומה לגפן, שרוע על הארץ, פרי אין לו, אבל משמש מסתור לליסטים ששודד את הכרם באישון לילה. זהו משל. הנמשל מוכר לכולנו. [ליצירה]
