[ליצירה]
אינני אוהב השמצות....
תמי, מנסיוני: אין צורך לשלוח את המכתב. תקראי אותו לעצמך שוב, תזכרי מה רצית לומר לו, ואחר-כך בשיחה פנים אל פנים (עם "חיבוק" חזק), תדברי על ליבו ותתני לו להרגיש, שאוהבים אותו.
כפי שכתבת: "אני מתחננת! קח ממני את הכוחות שאתה צריך!" זה ביטוי לאהבה ולחיזוק.
[ליצירה]
שיר מדהים ביופיו. אני קורא אותו שוב ושוב ומתפעל כל פעם מחדש. (רק עוד ההערה שולית אחת: כמעט שלא גיליתי אותו בגלל השם שהרתיע אותי. אולי כדאי לתת לו שם יותר מכובד)
[ליצירה]
אבנר ידידי,
עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו.
יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם
[ליצירה]
יפה מאד (: אהבתי מאד את המבנה שלו, אם כי הייתי מוסיף עוד בית כדי שזה יהיה שיר שאחרי שקראתי אותו ימשיך להתנגן לי בראש. יתכן ששתי המילים האחרונות צריכות להיות כלולות כסיומת של הבית הרביעי. אני מקווה שהייתי ברור בכוונתי.
[ליצירה]
אל יאוש
היי נשמה שלי (נשמת כל חי),
סבלנות - זה שם המשחק.
לפעמים, תקומה ליצירה באה דוקא ממקום בלתי צפוי. דוקא יצירה שפחות נחשת בעינייך, היא זו שמציתה את דמיונם של אנשים אחרים (הנה -דוגמה....). לכן לא צריך להרים ידיים. עצם ההוצאה של יצירה לאור היא החשובה והמעודדת, ולאו דוקא תגובות של אחרים. בפעם הבאה אשתדל לקרוא, ואינני מבטיח להגיב. "חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תיחת" יורם
[ליצירה]
יפה מאוד, ומה עוד מרנין את הלב חוץ מחורף אפרורי ?
אני חושב שאם נקיים כנס של מי שאוהב חורף אפרורי נהיה שלושה: את ואני ואולי עוד אחד. (עד עכשיו חשבתי שרק אני).
[ליצירה]
למעוז היקר,
תודה על השיר היפה שצרפת לתגובתך.
אני יודע שסביב אותו רעיון ניתן לפתח שירים רבים, ואעפ"י שהרעיון דומה יש לכל שיר "ניגון" משלו וכל שיר מיוחד למי שכותב אותו, ובשיר שכתבת הוכחת את כישרונך והצגת את יכולתך הפואטית. אז תמשיך כך.
אגב, מעניין לעשות פעם עבודה: לבחור שירים מתוך האתר בעלי אותו רעיון, אבל כל שיר הוא שיר כשלעצמו אעפ"י שאותו רעיון עובר כחוט השני ביניהם.
בהצלחה יורם