[ליצירה]
הבהרה, אני מצטער אם לא הובנתי כראוי. לא התכוונתי לפסק זמן. הכוונה לאותו דבר שכתבתי לך גם בהודעה אישית: יש רגע שבו אתה אומר: את מה שאני אכתוב עכשיו זה תוצאה של התבוננות פנימה של כל מה שרכשתי מהעבר אבל התחלה חדשה, יותר מגובשת. וההגדרה של "צמיחה מתוך התכנסות" היא הקולעת ביותר. אז מי שעובר את התהליך הזה יודע שלא צריך פסק זמן, צריך לחוש שעושים את הצעד הזה וזה מה ששמעתי בשיר הזה. בעיניי זה נ ה ד ר. יורם
[ליצירה]
השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
[ליצירה]
דריה שלום,
הלכת לנו לאיבוד,
חודש ימים עבר
מאז שירך האחרון.
לא הגבנו,
נכון,
קבלנו ממך מנחה,
שבענו
ולא השבנו.
וכעת אנחנו פה
נענשים
אביונים
פושטי יד
ומקווים....
[ליצירה]
ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי).
קבל את ברכת הדרך :) יורם
[ליצירה]
מצטרף למחמאות של קודמיי. השיר כתוב נפלא ולא מצאתי פגם כל במקצב (ראי הערתי בשיר "כשהגשם שב" ) . אני מאוד מקווה שההרגשה של "התנפצות על המזח" איננה ביטוי למשהו מדכא של "אחרית מתקרבת" .
[ליצירה]
בת קול יקרה,
אחד הדברים היפים בשירה הוא: שהיוצר כותב את הדברים מתוך הדימויים שלו, והקוראים יכולים להתבונן על היצירה, כל אחד לפי מגוון האסוציאציות שלו, ולראות ביצירה דברים שהיוצר עצמו לא התכוון אליהם ולא חשב עליהם. התגובה שלי, הגם שהיא נשמעת כביקורת, איננה ביקורת על עצם היצירה. את כתבת מה שאת מרגישה. אני הצגתי זווית ראיה שונה על הנושא הזה, ועצם העובדה שהשיר הזה הביא אותי להתבונן על הדברים, בדרכי שלי נובע מהשראתך, ובכך היצירה השיגה את שלה, ועל כך תבורכי. סגנון הכתיבה שלך הוא זורם ורהוט ומאד מוצא חן בעיניי. על שירך *** אגיב בהמשך.