[ליצירה]
בועז ידידי,
השיר הזה מאוד מאוד בנאלי. כל אוהב אומר אותו לאהובתו. זה בעצם הטקסט הקבוע של פגישה בין אוהבים. שיר שמיועד לקהל קוראים, צריך לספר משהו יחודי ברגשות שלך, או לחילופין להציג את התחושות שלך בדימויים או במטאפורות ייחודיות. תנסה לחשוב על זה.
[ליצירה]
אני מסכים עם אפרת, שני ה-"ו..." מיותרים.
"אז עכשיו יש כוונה למילים?
עכשיו זה יותר ברור?
אל תצפו ממני לחזור על דבריי לפנות ערב--
אולי אחרי החדשות
אהיה יותר שקט."
בשיר יש נימה של נזיפה וה-"ו..." מוסיף נימה של חוסר סבלנות שהיא מיותרת.
[ליצירה]
אבנר ידידי,
עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו.
יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם