הַלֵּב שוֹנֵא לִבְכּוֹת
כִּי זֶה רַגְשָנִי
עיניים יבֵשוֹת
מִתְבּוֹנְנוֹת בֲּאֲנִי
מַשְחִיל עַל הַחוּט
עוֹד
חֲרוּז אַכְזָבָה.
לְהַכְבִּיד בַּמַּשָּא
הַלֹּא-מְנַחֵם
שֶמַרְחִיב מְקוֹמוֹ
עִם
מִנְחָה חֲפוּזָה.
הִתְנַדְנְדוּת מִתְחַנְחֶנֶת.
טַעַם מַר.
צוֹעֵק לִי פִּי:
לא לְוַתֵּר
לָרוּץ!
וְזֶה מְיָאֵש עוֹד יוֹתֵר
צוֹעֵק לִי אֲנִי:
זה לא דְּלָתוֹת נִסְגָּרוֹת.
זה פַּחַד
גָּדוֹל
גָּדוֹל
לֶהֱווֹת
תגובות