שְׁמִי
סַבָּא קוֹרֵא לִי - נְשָׁמָה
אִמָּא קוֹרֵאת לִי - אַדְוָה
אֲבָל שְׁמִי בְּאֶמֶת הוּא - גַּל
וְרַק סַעַר יוֹדֵעַ .
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תשובה לשי, תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] מי הוא "סער"? זה משמעותי להבנה? [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, אהבתי את כפל המשמעות (לא הייתי עולה עליו בלי שהיית מסביר) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד להשתמש בדמוי של איור חידת השבוע. זה נותן גוון "שובבי" למשחק מחבואים או תופסת, שבינו לבינה. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] היי איה, שיר עדין ונחמד. פעם, מי שידע לחרוז ולנקד, ידע לכתוב שיר. משהו מזה נשאר לי: אני אוהב לקרוא שירים בחרוזים, ולנקד שירים שאני כותב. וכיוון שהשיר הזה בחרוזים, הוא בעיניי יפה שבעתיים. בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] או, סוף סוף קוראים באתר שיר אופטימי חם ופיוטי. יישר כוח. (:-) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יפה, כמו שאת יודעת לכתוב, כמו שאני נהנה לקרוא. הייתי בוחר תמונה אחרת. כך בכל אופן העליתי בדמיוני כאשר קראתי את השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] פואטיקה במיטבה אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך. תן לנו עוד..... בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מדהים ביופיו. אני קורא אותו שוב ושוב ומתפעל כל פעם מחדש. (רק עוד ההערה שולית אחת: כמעט שלא גיליתי אותו בגלל השם שהרתיע אותי. אולי כדאי לתת לו שם יותר מכובד) [ליצירה]
- [ליצירה] שום דבר חדש לא יקום השיר שכתבת, ריגש אותי מאוד. אהבתי את האופן בו אתה מתבונן בעצמך התבוננות עמוקה, במימדים של מרחב וזמן. מצאתי בה את הענווה הנאצלת שחסרה לרבים מאיתנו, ואשרי האיש שהתברך בה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא :) כן! השקט הוא הכלום שמכיל את הכל , ומה עוד נוכל לבקש. [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא ! תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב. (הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.) [ליצירה]
- [ליצירה] לאלמונית שלום, השיר מצטיין בכך שהוא שיר שצריך לקרוא אותו שוב ושוב וכל פעם למצוא דברים חדשים לחשוב עליהם. באשר לתוכנו, אם הבנתי אותו כראוי, אני בדעה שללכת בקוים עושה אותנו "צרי אופק". פעם כתבתי על חבר שלי, שהיה חקלאי שיר שהתחיל במילים: "האיש שהלך בשדות אך מעולם הלך בתלם......." בשביל להגיע לתחנה שלך, שנמצאת באופק, צריך לחרוג מקו החוף ולשוט במרחב. כיוון שגילי מופלג אני יודע שאפשר להחליט לצאת למרחב גם כשיש סערה (בעיקר בתוכך פנימה) ורצוי גם בגשם שוטף ומטריה שבורה. תני לגשם לשטוף את דמעותיך במקום לבכות יחד איתו. קו החוף הוא תלם ישר, כמו גם הכביש שיש לו סוף. אני מושיט לך יד כדי לגרור אותך החוצה מהקווים הצרים וזה יעשה אותך אמיתית. ולסיום, תמשיכי לכתוב, כמו שאומרים "יש לך את זה" [ליצירה]
תגובות