תשובה לשי,
תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם
[ליצירה]
תשובה לשי,
תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם
[ליצירה]
רעות היקרה,
המקום הוא עין-כארם ליד ירושלים. יש שם כמה מאות שקדיות וכולן פורחות עכשיו. "משורש ועד צמרת" מכוסות בפרחים לבנים. בהחלט מומלץ. הקטע על הגזע עתיק היומין שמוציא ענפים ירוקים למעלה בצמרת גם הוא אמיתי. שוה לבקר בהקדם, לפני תום העונה (ואם לא, בשנה הבאה)
[ליצירה]
הרהורים
יצירה מעולה וכל הכבוד לך.
אולפ לצערי איני יכול להימנע מלהרהר
בהמשך הנוגה של מהלך הדברים
ועל כך סליחתי מראש
יורם
"ויקום מלך חדש אשר
לא ידע את יוסף
ושוב עוד עלה נושר
כי ככה העולם סובב
והסנה בוער ואינו עוכל
ורק אלוהים להושיענו יוכל
ושוב סובב וחוזר הגלגל
ואין מפלט מידו של הגורל
ודור הולך ודור בא
וגם הוא כיוסף נשבה..."
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אהבתי מאוד את השיר. נושא הגשם מאוד קרוב ללבי.
באשר למקצב, שתי שורות לא משתלבות לי, והייתי משנה אותן: "ואותי מתרדמת הקיץ מעירים:
שלוות נפש אותי מציפה". הייתי משנה ל:
" מעירים אותי מתרדמת הקיץ:
מציפה אותי שלוות נפש ".
לרוב מתאים למקצב המבנה הפשוט של המשפט:
נושא, נשוא, מושא ישר, מושא עקיף. בשאר השורות של השיר זה אכן כך, ושתי השורות הנ"ל מקלקלות את המקצב.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
מחשבה שניה
אהבתי את שני שירייך: "חסרת שליטה" ו-"ציפור לבנה" שלטעמי, השילוב ביניהם מהווה בסיס לחכמת חיים.
לאחר שקראתי את השיר "חסרת שליטה" קראתי את "ציפור לבנה". בשיר הזה בעצם הבעת את הדרך שלך איך לגבור על גישוש באפלת חוסר השליטה. בדיוק לכך התכווננתי בתגובתי הקודמת. לכן נראה לי שסדר הדברים הנכון הוא אכן: תחילה לקרוא את "חסרת שליטה" אחר-כך את "ציפור לבנה" ורק אז להגיב. יורם
[ליצירה]
השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
תגובות