[ליצירה]
שלא יהיו אי הבנות, לא התכוונתי לבטל את ערכו של השיר אלא לציין שתחושה זו ישנה גם לאחרים, אבל בפירוש, לכל אחד יש משמעות אישית משלו. זהו ביטוי הממחיש כמה אנחנו רחוקים ממאוויינו, ומחפשים את הדרך להגיע אליהן. לכן פלונית, ראי בתגובתי,הזדהות עם תחושותיך ולא משהו אחר
[ליצירה]
קרפה היקר,
גם לי ! לכן כתבתי, זה הפוך על הפוך, אם היית קורא את שיריי הקודמים היית מגלה שזה השיר המודרני הראשון כהתרסה..... תגיד הכל צריך להסביר ?
[ליצירה]
איה יקירה,
א. זה איננו שיר, זהו משל, אבל כיוון שאין בהגדרות של: "מתוך" את ההגדרה "משל" בחרתי לקרוא לזה "אגדה".
ב. יש כאן מסר מוסרי (ואולי פוליטי): אנשים שחיים בעשירון (שין ימנית) העליון, אינם יודעים את הגבול בין שחיתות ומילוי תפקידם כנבחרי ציבור - בין טוב לרע, וחיים בגן עדן (אדם וחוה גורשו מגן-העדן מרגע שידעו להבדיל בין טוב ורע - בין גן עדן של מושחתים וחיים מוסריים צנועים). אלה שאינם יודעים את הגבול, חיים בוילה בגן-עדן, ועובדים זרים (לא חוקיים) משרתים אותם.
ג. טעם פרי עץ החיים-האמיתיים הוא מר.
ד. כאשר אדם באחרית ימיו פוגש את המציאות (שיכולה להיות תוצאה של: "יש דין ויש דיין, במובן המוסרי, או חו"ח בריאותי, הוא יודע את ההבדל בין טוב ורע וחדל לחיות בגן עדן, כי המציאות אינה גן עדן, וטוב-ורע הם תובנה אנושית.
לסיכום: בורא עולם קבע שאדם וחווה יתמודדו עם המציאות שאיננה גן-עדן ברגע שהם ניחנו באמות מידה מוסריות "דעת טוב ורע".
השתמשתי בסיפור גן-העדן להיבט אקטואלי. לטעמי זהו המסר העיקרי שמשתמע מה-"חטא הקדמון".
אשמח אם תקראי את המשל שוב ותאמרי לי את דעתך אחרי ההסבר.
יורם
[ליצירה]
יפה מאוד, ומה עוד מרנין את הלב חוץ מחורף אפרורי ?
אני חושב שאם נקיים כנס של מי שאוהב חורף אפרורי נהיה שלושה: את ואני ואולי עוד אחד. (עד עכשיו חשבתי שרק אני).
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים. הדיון סביב היציררה הזאת היה חשוב בעיניי, כי היו בה כמה רעיונות שניסיתי לשלב ביצירה אחת שהמוטיב שלה הוא: "חוסר האונים שלנו בהושטת עזרה" צודקים אלה שאומרים שמבינת יצירה היהי רצוי לחלק אותה לשתי יצירות. האחת "אנני דובר בשפתו". והשניה "כנף שבורה". תודה לאלה שהציעו כיצד לתקן כדי להשאיר את זה כיצירה שלמה. לבסוף החלטתי לקבל את הצעתו של שי, עם עוד תיקון קטן משלי.
תגובות