בין כל עלי השלכת האביביים אני מחפשת אותך. הכלנית נפתחת אלי ומפתה אותי באבקתה השחורה והדקה כל כך. גזע האקליפטוס מתקלף בשנית, הלוך ושוב, אך הפעם חושף את עברו המאדים שמאפיר בערבות ימיו. כלניות אין מתחתיו, גם לא עשב חי או נבטים של דשא. אני בוחנת את העלים ומפזרת אותם ברוחות אדירות וחרישיות שיוצאות היישר מתוכי. אני חופרת בציפורניי אל מתחת לאביב ומצפה למצוא שם סתיו, אך לא מוצאת. נוטעת בעצמי את הדשא שעוד יגדל ובקיץ יזהיב, חורשת בשערותיי את משעוליי הבדידות, באי-מוצאי אותך, אהוב עצוב שלי.