[ליצירה]
אני חושבת שיש כאן כמה רעיונות, שוהם לא מפותחים מספיק.
השורה המודגשת באמצע - זה בכוונה? כי זה קוטע את הקריאה, ובכלל הדגשות כאלו לא בריאות כל כך.
[ליצירה]
[ליצירה]
וואו,יש כאן מחויבות גדולה שמוטלת על הכתפיים של "הילד"
אני מסכימה עם הדס שהיה אפשר להרחיב את הרעיונות אבל אני אומרת את זה מין הצד החיובי-יש פשוט משפטים יפים וחבל שלא לפתח אותם!
ואם כבר מדברים על משפטים יפים..אז במידה והחלטת להדגיש משפט הייתי מציעה להדגיש משפט קצת יותר "טוב" כי יש משפטים חזקים בהרבה..
המילה "שאול" לא נראית לי מתאימה מכיוון שהיא הרבה יותר ספרותית מהשפה שבשאר השיר.
מאוד נהינתי מהחרוז "מתחת מעטה מבלבל ואפור החיים עוד מלאים באור" הוא מלא תקוה ולא מאולץ (כמו שחרוזים עלולים להיות)
חבל שלא סיימת בתקוה.אולי אפשר היה להחליף את שני הבתים האחרונים אחד בשני..
ואולי פשוט העדפת לתת סיום חזק לשיר בכך שהוא נגמר דווקא במילה שחור...
אני אישית בעד התקוה אבל בכל אופן הכתיבה שלך טובה..
תודה
[ליצירה]
חבל...
חבל שסיימת את זה ככה. כל כך אהבתי את הדרך שהיהודי עשה מתוך החולין, מתוך הסתמיות וחוסר המשמעות, מתוך המצוקה - אל הקדושה, אל ההרווחה, אל האושר, שנתנה לו ירושליים. גם האנלוגיה לציפור היתה טובה. למה הרסת??!!
[ליצירה]
מפעים.
כנפי שחר יש לי הערה קטנה אליך בד"כ כל חלקי השיר משתלבים למארג אחד וגם אם אתה לא מבין את זה כרגע בצורה "הנכונה", אולי לאחר זמן תבין את התבנית הכללית.
ליוסף כתבת נפלא אך אני לא מבין מה מוסיפה הפסקא האחרונה.
[ליצירה]
הנאיביות כבודה במקומה מונח ויש מקום לכתוב מתוך תחושת נאיביות פשוט ציינתי דעתי (אישית אני אוהב כתיבה מהמקום של האמת העמוקה ולא מאשליית הנאיביות)
[ליצירה]
טוב...
א)היצירה ממש יפה
ב)מה שדיברתי על כתיבה מנאיביות זה מחשבה כללית לגביי הכיבה הנ"ל
ג}אחלה בחלה יופי טופי וכו' וכו ' שכתבת מתוך מקום של אושר ברור שזה חלק מחייו של האדם ויש מקום לתאר אותו בכתיבה