[ליצירה]
הבעיה היא שצריך הרבה זמן וכוחות נפש לעשות התבוננות-ופה היצר הרע לוקח את התפקיד,ואני מתעצלת, כי אני במרוץ הלימודים, עבודות, חיים...ואין זמן, ואין כוחות לעצור הכל, ולהגיד-O.K עכשיו הזמן להתבוננות.
בייחוד שבפועל זה לא שאני עושה עבירות שחבל"ז,אלא דברים קטנים-(שהם בהחלט משמעותיים) ואז אני אומרת לעצמי-עזבי אותך,את עושה מצוות,את לא חוטאת בטירוף,אז לא נורא שאת לא עושה התבוננות,כולא מה זה..
ועוד דבר,שאני כשאני קובעת זמן לעצמי לדיבור עם ד' (יענו התבוננות), אז תמיד בזמן הזה-כלום לא יוצא לי,ואני מרגישה באמת מדברת אל ה--ריק, ח"ו, זה כמו שכשהייתי בכותל רק לזמן קצר,כי הייתי חייבת ללכת-רק אז הלב נפתח,וכששבוע אח"כ באתי במיוחד-כשכל הלילה היה פנוי להשתפכות הלב- כלום. נאדה.אמרתי כמה פרקי תהילים,תפילת ערבית-והלב לא נפתח!! איזה באסה!עד שאתה הולך,ומשקיע-זה לא יוצא. רק כשאין זמן,או אתה לא מוכן לזה-פתאום הלב נפתח.
...מה עושים??
עטרת
[ליצירה]
תודה רדף יקר
אתה באמת צודק, זו תחושה שהיתה לי כ"כ הרבה זמן-וטוב (!) שהוא אמר לי על הטוהר שאין לי- כי סוף סוף הכל יצא, בתקווה שלא רק לרגע- אלא שזה יימשך ולא יפסק לעולם. מה שאני כ"כ חוששת ממנו, שזה יפסק מהר, שזה רק רגע של התעלות- ואז זה ייעלם בלי שום שינוי משמעותי. ואני ממש ממש ממש מקווה שלא.
והאמת היא שאני לא יודעת מה לעשות כדי לשמר את זה בי.
תודה כולם על העידוד, אני באמת צריכה את זה..
בתקווה לטוב,
ילדה
תגובות