בס"ד
לצערי לא אוכל לספק את הסקרנות בנוגע לצמצם, חשיפה וכו'. צילמתי את התמונה(כמו גם את השאר) לפני שנים רבות, בקיבוץ גלאון, ולא רשמתי את הנתונים...
גם הילדה גדלה מאז (בתמונה היא בת 3 וחצי, עכשיו כמעט בת עשר...)
התמונה המקסימה הזו מזכירה לי שיר שמזכיר לי צליל שמזכיר לי ריח שמזכיר לי.......כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות.
כל זכרונות ימים ימימה
החלומות הראשונים
וכל מילה של אבא אמא
שנאמרה לפני שנים.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שכחנו
ספרי פלאים ומנגינות
עולם מופלא של ילדותנו
רדום בפנים בצל צלילים
איתנו הוא עד יום מותנו
חבוי בתוך תילי מילים.
ולפעמים שריד של ריח
או צליל מוכר או קצה מילה
משיב אליך גן פורח
מחזיר אל קו ההתחלה
ושוב אתה חולם כילד
ושוב אתה תמים כאז
אתה נמצא בתוך התכלת
הכל נשמר דבר לא גז.
אי שם עמוק בתוך תוכנו
טמונים קולות וזכרונות
מראות רבים שכבר שחכנו
ספרי פלאים ומנגינות.
מספר תהיות:
שרשרת הנדנדה המטושטשת מצד שמאל, התגנבה לתמונה או מכוונת?
החול- בהיר עד כדי סינוור או שהתמונה נשרפה מעט?
והילדה.. הסתובבה במקרה או שקראת לה?
מעבר לכך- קומפוזיציה מצוינת, וההבעה.. רבים וטובים כבר היללו אותה לפניי.. תמונה מוצלחת מאוד, לטעמי.
התמונה צולמה לפני כ - 7 שנים, הילדה המדהימה הזו היום כבר קרובה לגיל 11. לא תיכננתי שום דבר, זה היה יום שלם שהייתי צמודה אליה ואל עוד 3 ילדים בקיבוץ עם מצלמה. היא התיישבה והתחילה להתנדנד, קראתי לה, היא הסתובבה וזה מה שיצא...
אני מאוד אוהבת אותה ואת התמונה בגלל ששום דבר לא היה מתוכנן...
לגבי החול - ההדפסה הזו היא בגודל קטן, לא עשיתי הסתרות כמו שצריך(למי שמבין) בתמונה הממוסגרת, שהיא בגודל של 50X40 יש חול ממש...
סטודנטית דתיה,אוהבת לעשות המון דברים...
חייבת להתבטא (או לפחות לנסות) ולכן אוהבת לכתוב (בעיקר למגירה)ולצלם (בעיקר שחור לבן). לא יכולה בלי מוסיקה,ספרים וטיולים.
תמיד שמחה לביקורת בונה. והעיקר שיהיה בכיף...
[ליצירה]
אני מאוד אוהבת את זה.
השחור-לבן, הטשטוש הקל מאחור, ואיך שהיא מסתובבת אלינו - כ"כ עושה הרגשה חמקמה של איזו ילדות נשכחת.
איזה מותק הילדה הזאת, תמסרי לה נשיקה ממני. :)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
בס"ד
לצערי לא אוכל לספק את הסקרנות בנוגע לצמצם, חשיפה וכו'. צילמתי את התמונה(כמו גם את השאר) לפני שנים רבות, בקיבוץ גלאון, ולא רשמתי את הנתונים...
גם הילדה גדלה מאז (בתמונה היא בת 3 וחצי, עכשיו כמעט בת עשר...)
[ליצירה]
[ליצירה]
נדמה לי שמעולם עוד לא הצטרפתי אל קודמיי.
ובכן, הגיע הזמן...
פשוט כיף, התמונה הזו.
[ליצירה]
בס"ד
אני מודה לכם על ההתייחסות. חשוב לציין שהמונולוג נכתב בנקודת זמן ספציפית בחיי, הוא אמנם משקף הרגשה שתוקפת אותי מידי פעם, אך לא מצב תמידי.
מלבד זאת, אם דברים ממשיכים למות, אז כנראה שיש קצת יותר משום דבר בפנים, וזה משהו שאני מגלה לאט לאט..
[ליצירה]
תגובה מאוחרת
התמונה צולמה לפני כ - 7 שנים, הילדה המדהימה הזו היום כבר קרובה לגיל 11. לא תיכננתי שום דבר, זה היה יום שלם שהייתי צמודה אליה ואל עוד 3 ילדים בקיבוץ עם מצלמה. היא התיישבה והתחילה להתנדנד, קראתי לה, היא הסתובבה וזה מה שיצא...
אני מאוד אוהבת אותה ואת התמונה בגלל ששום דבר לא היה מתוכנן...
לגבי החול - ההדפסה הזו היא בגודל קטן, לא עשיתי הסתרות כמו שצריך(למי שמבין) בתמונה הממוסגרת, שהיא בגודל של 50X40 יש חול ממש...
[ליצירה]
בס"ד
לצערי לא אוכל לספק את הסקרנות בנוגע לצמצם, חשיפה וכו'. צילמתי את התמונה(כמו גם את השאר) לפני שנים רבות, בקיבוץ גלאון, ולא רשמתי את הנתונים...
גם הילדה גדלה מאז (בתמונה היא בת 3 וחצי, עכשיו כמעט בת עשר...)
[ליצירה]
[ליצירה]
בס"ד
לכל מי שהתעניין והתנצח, התמונה צולמה בקיבוץ גלאון ביום צילומים שבו צילמתי משהו כמו עשרה סרטים שחור לבן.....
לא, היא לא מבויימת, תנסו אתם לביים עשרה סרטים...
הילדה לא מנסה לקחת את הפתק מהאמא היא מצביעה לה על משהו , אולי שואלת שאלה, אני לא כ"כ זוכרת זו תמונה שצולמה לפני בערך חמש או שש שנים. בכל אופן אני שמחה לראות שהקדשתם תשומת לב לפרטים הקטנים. :)
תגובות