זהו צילום- רגע בזמן
שיראל גל
-
סטודנטית דתיה,אוהבת לעשות המון דברים...
חייבת להתבטא (או לפחות לנסות) ולכן אוהבת לכתוב (בעיקר למגירה)ולצלם (בעיקר שחור לבן). לא יכולה בלי מוסיקה,ספרים וטיולים.
תמיד שמחה לביקורת בונה. והעיקר שיהיה בכיף...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה רגע. לדברים כאלה נועד הצילום. יופי טופי! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, המבט הוא הסיבה לשם מבחינתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יודעת שזה לא שיך, אבל האשה הזו דומה לרונה רמון. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יש משהו מענין במבע שלהן... שמתאים לשם שנתת לצילום . הורשמתי . [ליצירה]
- [ליצירה] תקשורת ללא מילים שנשתמרה בתמונה. מדהים. ד"א- הפילם היה שחור-לבן או הפיתוח? [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה טובה. הצד החזק הוא במבטים. "תקשורת ללא מילים" כמו שאמר מישהו מעליי. הצד החלש של התמונה הוא בידיים. נראה כאילו ההחזקה המשותפת בדף היא מבויימת. [ליצירה]
- [ליצירה] ( אתה עוקב אחריי?) אז זהו, שהתמונה אמורה להיראות כרגע שנתפס באמת, ואם תשים לב לצורה בה שתיהן מחזיקות את הדף- היא חזקה מדי, ולכן נראית מבויימת, ולא כהעברה ספונטנית של דף. ככל שחושבים על זה יותר, רואים עד כמה התמונה מבויימת. (ידייה, יש עוד תמונה להתנצח עליה ? :> ) [ליצירה]
- [ליצירה] לאו דוקא. יכול להיות שתוך כדי העברה סתמית של פתק נפגשו המבטים, והעבירו מסר לשניה בודדה, ואז הכל חלף והמשיך... זה הענין בצילום; לתפוס את השניות שבין-לבין... [ליצירה]
- [ליצירה] לא! דוקא אין מה להתווכח! הארת את עיני. הילדה אכן מנסה לקחת את הדף בחוזקה(הוא מתעקם), והאמא כנראה בשביל הצילום כאילו (או באמת) לא נותנת לה אותו. ובכל זאת... [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד לכל מי שהתעניין והתנצח, התמונה צולמה בקיבוץ גלאון ביום צילומים שבו צילמתי משהו כמו עשרה סרטים שחור לבן..... לא, היא לא מבויימת, תנסו אתם לביים עשרה סרטים... הילדה לא מנסה לקחת את הפתק מהאמא היא מצביעה לה על משהו , אולי שואלת שאלה, אני לא כ"כ זוכרת זו תמונה שצולמה לפני בערך חמש או שש שנים. בכל אופן אני שמחה לראות שהקדשתם תשומת לב לפרטים הקטנים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, המבט הוא הסיבה לשם מבחינתי. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כל כך איך שלולית מים קטנה הופכת להיות תמונה מוצלחת כהיא נופלת בידי האדם הנכון... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה בס"ד ואפילו תודה רבה (אין לי מה להוסיף אחרי כל מה שכבר נכתב כאן), אבל באמת - זו לא אני, זו הילדה המ-ד-ה-י-מ-ה הזו. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד לכל מי שהתעניין והתנצח, התמונה צולמה בקיבוץ גלאון ביום צילומים שבו צילמתי משהו כמו עשרה סרטים שחור לבן..... לא, היא לא מבויימת, תנסו אתם לביים עשרה סרטים... הילדה לא מנסה לקחת את הפתק מהאמא היא מצביעה לה על משהו , אולי שואלת שאלה, אני לא כ"כ זוכרת זו תמונה שצולמה לפני בערך חמש או שש שנים. בכל אופן אני שמחה לראות שהקדשתם תשומת לב לפרטים הקטנים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד אני מודה לכם על ההתייחסות. חשוב לציין שהמונולוג נכתב בנקודת זמן ספציפית בחיי, הוא אמנם משקף הרגשה שתוקפת אותי מידי פעם, אך לא מצב תמידי. מלבד זאת, אם דברים ממשיכים למות, אז כנראה שיש קצת יותר משום דבר בפנים, וזה משהו שאני מגלה לאט לאט.. [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד לצערי לא אוכל לספק את הסקרנות בנוגע לצמצם, חשיפה וכו'. צילמתי את התמונה(כמו גם את השאר) לפני שנים רבות, בקיבוץ גלאון, ולא רשמתי את הנתונים... גם הילדה גדלה מאז (בתמונה היא בת 3 וחצי, עכשיו כמעט בת עשר...) [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד תודה, גם אני ראיתי בתמונה רגע מהילדות שכדאי לשמר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, אני שמחה לראות שהשיר מעורר הזדהות [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב קצר וקולע - מאוד ממצה ומעביר את התחושה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה מאוחרת התמונה צולמה לפני כ - 7 שנים, הילדה המדהימה הזו היום כבר קרובה לגיל 11. לא תיכננתי שום דבר, זה היה יום שלם שהייתי צמודה אליה ואל עוד 3 ילדים בקיבוץ עם מצלמה. היא התיישבה והתחילה להתנדנד, קראתי לה, היא הסתובבה וזה מה שיצא... אני מאוד אוהבת אותה ואת התמונה בגלל ששום דבר לא היה מתוכנן... לגבי החול - ההדפסה הזו היא בגודל קטן, לא עשיתי הסתרות כמו שצריך(למי שמבין) בתמונה הממוסגרת, שהיא בגודל של 50X40 יש חול ממש... [ליצירה]
תגובות