אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה
וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא
זה יפה לא?(תרתי משמע)
אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה...
איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה?
בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית?
בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך.
ליתוש.
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
אהבתי את ההסבר של אסתר (וזה אפילו חרוז). להנציח בתמונה דבר כ"כ רגעי- להעניק לו חיי נצח (או חיים עד שהמחשבים יקרסו)
ובשלולית בנתניה יש גם חיים אמיתיים של ראשנים- כך שזה לא באמת נעלם, גרעינים של השלולית קיימים כל הזמן
שלולית קטנה של גשם
סביבה עשב ירוק
בדל סיגריה צף בשלולית
ואני מביט
מאין תבוא הרוח
ולאן תישוב
והאם טיפת גשם
שחבל עליה
את שלוות שלוליתי
תגנוב.
*תמונה מקסימה של יופי ורוגע בטבע. מה עוד צריך הבנאדם?
תודה לך שאת קצת הרבה אחרת.
[ליצירה]
אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה
וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא
זה יפה לא?(תרתי משמע)
[ליצירה]
יו,
אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה...
איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה?
בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית?
בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך.
ליתוש.
[ליצירה]
לא, אני לא חושבת שזה זן הולך ונעלם.
פשוט מטיפים לנו כל הזמן ש"צריך לשים לב לדברים האלה יותר", ואנחנו מקבלים כמובן מאליו שאין הרבה שעושים את זה.
[ליצירה]
אסתר וקצתחרת
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
[ליצירה]
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
[ליצירה]
יאיר, זה אכן צד שני של הבעיה- שנים של הרגלים רעים גרמו גם לנו הנשים לחשוב בצורה מעוותת, לפחד במובן מסוים לעורר פרובוקציה במעשה לגיטימי (אפילו כאשר חותמת רב עליו!).
אוף.. כ"כ כואבת את הנושא.
[ליצירה]
דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות).
הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר.
[ליצירה]
זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-)
[ליצירה]
ואני חושבת שדווקא המילים ה"לא מכובדות" היו במקום. מדרשיסטיות וביינישים יקרים, יש גם עולם כזה בחוץ- וספרות אמורה להביע מציאות (כן,כן, גם אם היא לא אידיאלית). אדם שנמצא בתהומות כמו הדמות הזו, בהחלט ישתמש במילה "דפוק" ולא ב"אבוי לי".
ותמי, עשית לי הרגשה של ת"א (האהובה), וגם מעט הכאבת בסוף.
[ליצירה]
התמונה צולמה ב"שירת הים" בנווה דקלים, ולכן הכותרת.. אודיה, אני חושבת שהכותרת היא חלק אינטגרלי מהיצירה ומכוונת את הצופה לכוונת הצלם. להעלות תמונה בלי שם זה לוותר על חצי ממנה..
ואגב, מה דעתכם על השם "ימין שמאל, רק חול וחול"?
ניצן- את המודל לחיקוי שלי ;-) ומרשים שאת זוכרת את כל ההתכתבויות כאן..
סרט הצילום הוא שחורלבן רגיל, נראה לי שהגוון הירקרק הוא בגלל הבוהק- היה המון שמש באותו יום ולא צילמתי ממש עם הגב אליה.
תגובות