יש לי את הלבד שלי.
כמה נורא. כמה נפלא.
מרץ 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לכם. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי, אוקיי, נכנעתי... והמון תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר, אבל אני לא מרגישה ראויה למה שכתבת... וכמו שנשמת כתבה- יש כאן הרבה יוצרות טובות. אני ממש מתרגשת מהתגובה שלך, איזו מחמאה! ובקשר לכינוי- למה צורם? ולא- לא התיימרתי לשנייה להציג את עצמי כיונה וולך החדשה, רק השאלתי ממנה ביטוי יפהפה בעיניי. ואשריך שאתה מאיר ויזלטיר החדש... ולסיום- שוב תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל חושבת שצריך לסווג את זה ב"דעה". [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. בהחלט יתכן. יחד עם זאת, זה שיר שנכתב בנימה הומוריסטית לפני יותר מ-6 שנים וההתייחסות שלי אליו היא בהתאם... [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד, אבל אני מפספסת כאן כמה רבדים של משמעות. מצטרפת לבקשת ההסבר... דרך-אגב- אהבתי את "לא יראו אותנו אם נעצום עיניים" - כמו שילדים עושים (רק הגיוני למי שקורא לעצמו ילד) וגם את האירוניה ב"אל תדאג, אלוהים הלך והשאיר לנו אדמה חרוכה" ובמיוחד את הבית של "אני עומדת להתפוצץ". keep on going. [ליצירה]
- [ליצירה] המון תודה על התגובות המחממות. ישועות- אכן. הכותרת אמורה להכניס קצת הומור עצמי על החלומות על האביר על הסוס הלבן... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכולכם על התגובות ועל ההשתתפות. אל דאגה- אני לא חושבת ולא מרגישה ככה בכלל. זה כנראה היה ברגע של שפל (שימו לב לתאריך...). ואני בהחלט מסכימה עם מה שכתבתם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכימה שצריך להסתכל לה בעיניים וגם עם מה שכתבת על ההתפשטות, אבל לפעמים צריך גם להתפשט, לדעתי, וגם צריך להיות קצת סוררים. בקיצור, לא תמיד צריך (או אפשר) להלביש את הכתיבה. ותודה, דרך-אגב. (: [ליצירה]
- [ליצירה] לפי המילון שפתחתי בעקבות תגובתך, זימה זו מזימה, כוונה רעה. אמנם יש למילה גם משמעויות אחרות ובמקור "שטוף בזימה" משמעו להוט אחרי מעשה זנות וניאוף, אבל נראה לי שזה לגיטימי לעשות מעין שילוב של השניים. בכל מקרה, תודה על המחמאה (גם אם היא לא מכוונת אלי אלא לקוראים...). [ליצירה]
תגובות