צאי נשמה נשכחה
מצאי מקומך
קומי, רמוסה מעוכה
היי את בעצמך
השתחררי מכבלי השקר
התעטפי לך בפנים באמת
הרוע ממך יעקר
ייתלש, ייבול ומת
קומי נשמה נשכחה
השקר-מחי
קומי צאי מתוך חשיכה
כי ה' גמל עליכי.
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מר שמואל ירושלמי יקר, צר לי לאכזב אותך מר ירושלמי יקר אך השקפותיך לוקות בפרובינציאליות שכוחת אל אשר עברה זה מכבר מן העולם. בחיים, מר ירושלמי, יש לבצע דיפרנציאציה בין חלומות למציאות. שיגיונותיך אינם מועלים, גם לא לעצמך. הדיסוציאציה שאתה מבצע בין השקפותיך להגיון אנושי רק תדרדר אותך באופן דוגמאטי אל תהום הנשיה. תמיד ניתן לצאת באופנסיביה כנגד המתנחלים. הנון-קונפורמיזם שלך מתבטא במשפטים כגון "למען שהרב יגמר", הרעב אינו תופעה וקיים רק אצל בטלנים-אלטרואיסטים הקיימים, לצערי, בעם. זהו עונשם של אוכלי אמברוסיה משמינים. די לך, רב לך באנכרוניסטיות. כלל אנטריורי הוא בחיים, אל לך לבצע אנטגוניזם אל מול ההגיון. רפואה שלמה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] *** אני מעולם לא התיימרתי להיות ילד גדול:)) מסתבר שזה משתלם... הי נושא אלומה, יש לי עוד כמה ציטוטים, רוצה? [ליצירה]
- [ליצירה] אז קודם כל, תודה לכל המגיבים. אודיה: כן, זה היה בכוונה. למה: אין פה האשמה גורפת. אני לא מכיר את כולם, וגם לא את רובם. השיר הוא תוצאה של הרגשה רבת שנים שהתפרצה בעקבות מאורע ששבר את גב הגמל. חיים מאושרים! [ליצירה]
- [ליצירה] אשריך! ואני לא מאמין בזה וגם לא בזה אני לא חסיד וגם לא מתנגד אני לא הולך לרב וגם לא לומד את הגר"א נשמתי רוצה הכל אבל לא רואה טוב ורע ומה שבינהם לא מתחברת לאף אחד בגלל דרכה המיוחדת וגם היא, לא מצאה מקום לשבת. שתזכה, שנזכה. קטע אמיתי וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] ** לפחות התגובות יצירתיות:) [ליצירה]
- [ליצירה] פתחיה, קרעת אותי! אני שואל את עצמי אם מישהו באתר הצליח פעם לדחוף כל כך הרבה פרטים אישיים בתגובה אחת... אבל ניחא, אתה מתוק:) [ליצירה]
- [ליצירה] בואו כולם! מהר! שורו הביטו וראו איך "ילד רפה שכל וקטן מוחין" שכמוני היה לראשון שהצליח להוציא את הבחורצ'יק משלוותו המדומה! חייכתני. כבר אמרתי לך שאתה לא שווה את המילים? סורי. אני חייב לעוף. יש לי בגרות עוד מעט. אז....תאחל לי בהצלחה יפה, ותתנהג יפה עד שאחזור, אוקיי? [ליצירה]
- [ליצירה] רו, אולי אני לא בקיא יותר מדי, אבל לא זכור לי שבפרשות בתוכחה מדובר על משהו אחר חוץ מענישה ע"י ה'. כמו שאמרתי, ענישה ע"י הקב"ה, לדעתי, מגיעה רק מאהבה. אז לשאלתך, כן, גם בפרשות התוכחה ה' אוהב אותנו. ולכן, זה לא אקטואלי לדיון, האם אנחנו בשלב הזה בכלל. בקשר למה שמישי אמרה לך, זה נכון. אבל השריית שכינה בעמ"י לא חופפת לאהבת ה' אותנו. אני לויודע למה הבאת לה את המשל של המלך והכסף. אני לא מרגיש שה' אוהב אותי כמו כסף. יש מספיק המשלות שה' אוהב אותנו כמו בניו. וסתם ככה, ההבנה שה' אוהב אותנו כמו בנים, היא לא רק הבנה שמחייבת מצידו של ה'. נראה לי שמי שמבין את זה באמת, מרגיש מחוייב בעיקר מצידו. כמו בן שמרגיש רע כשהוא מועל באמון של אבא... בקשר לשמחה שלי, זה פשוט עובדה. אני מרגיש שה' אוהב אותי, אבל זה עדיין לא הופך לי את החיים לשמחים. לפעמים הם עצובים. מאוד אפילו. אבל עזבי, השמחה שלי היא דיון בפני עצמו. והוא לא שייך לכאן. בקיצור, אם זה מה שעומד בדרכך לשמחה, אז לכי תתייעצי אם מישהו יותר חכם ממני. דרכך כבר די מפולסת, צריך מישהו שיראה לך אותה. האו. [ליצירה]
- [ליצירה] הצילו אני טובע!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוף את לא אוהבת שמדברים על היצירות שלך. אז אני אשתוק. [ליצירה]
תגובות