רוצה מרחב
מעבר לכתב
רוצה ריצה פרועה בתוך ירוק של שדות
רוצה השתוללות מטורפת בינות לגלים
רוצה צרחות לשמיים עד כלות הגרון
רוצה אותם מעבר לדף
ומעבר לאותיות
מאחורי המסגרות של הדיו,
לפזר עלים של סתיו
במקום הדפים
ולחיות את המילים
שאני כ"כ אוהב.
תודה למויש על הספונטניות שהכניס בי
לומשנה גמלו
-
מצאוני השומרים הסובבים בעיר. היכוני, פצעוני, נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד . לומשנה - מזדהה עם כל מילה... יפה.. ודש"ח לאודה-אל... [ליצירה]
- [ליצירה] * כ"כ מוכר. הצלחת לבטא טוב תחושות שקשה לכתוב. היישר למחברת. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב אז כך, תודה למגיבים. תודה לעדי, שהרי מה הייתי עושה בלי רשותך... תודה למויש בשנית, גם הוא לא מודע למעשיו. גם אני לא יודע איך היית מתייחס אליו. מסור לידידיה את ביסיי מקרב לב. [ליצירה]
- [ליצירה] האם הוא הכניס בך את הספונטניות עם מקל? וזה מאוד כאב? אחלה כתיבה, סבבה של יום, ורק טוב בחיים. (במבטא המתאים) [ליצירה]
- [ליצירה] .. קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד.. חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם! האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות. ידידיה מוסר נשיכות. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יכול! אל תתן לעצמך (ולמבוגרים שסביבך) להפריע לך. [ליצירה]
- [ליצירה] :) מרשים לך.. [ליצירה]
- [ליצירה] ** איך שאנשים הופכים את התורה לספר תירוצים. לא נעים להם עם שיטות לימוד חדשניות, הופכים אותם לשיטת רבדים. לא נעים להם לדמיין את רשב"י נהנה מהחיים-אומרים שהוא למד תורה סביב המדורה. אני דוקא חושב שהוא צלה שם חרובים;) - ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות. [ליצירה]
- [ליצירה] * אמיתי. כואב. מעלה רגשות. מציף נזכרות. מפעים את הלב המתגעגע, רק הלילה חלמתי עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] עדי, אני דוקא חושב שזה אחלה קטע, קראתי אותו הרבה פעמים, ולא שכחתי אותו בכלל. כמו שאמרת, גם יצירות ברמה של כיתה א' ("דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן" [בהחלט כדאי שתעבדי על הניסוח, את גורמת לי לחייך:))]) ראויות להיכנס לכאן ואין שום זכות למישהו לדרוש שלא יכנסו לכאן, אולם, כאן אתן מגיעות ומכניסות לי מילים לפה. ל-א אמרתי שלא להכניס את היצירות, כ-ן אמרתי שצריך להכניס פרופורציות. זה הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] * כמה נאיבים היינו עד שבאה המגף ודרסה את התקוות כולן. - בדיעבד עושה לי חשק לבכות. [ליצירה]
- [ליצירה] *** עולם אכזר שכזה, ולא מובן לפעמים. כולם מתים פה מסביב... [ליצירה]
- [ליצירה] אהמ אהמ! תוהה אני, אילו משקעים מסתתרים מאחורי דבר שכזה.. כתוב מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] יאללה. מי בכלל צריך סדר בקיאות??? מוות לשיעורים! יוצאו להורג ספסלי בית המדרש! יחי הסטלנות! ------------------------------ מויש, עוד שיר אחד כזה ואני פותח בסבב של הלקאה עצמית וייסורי מצפון. [ליצירה]
- [ליצירה] התחלנו עם קללות? הסכת טיפשון. אם גברת ויקי מוכנה להתחבק עם נשות האויב שלנו, אז בין אם עצם המאבק נכון ובין אם לאו, כל מה שיש לי לאחל לה זה בעעעעע אחד גדול. ונסתפק ב-בעעעע. נכון לפני איזה כמה זמן כל העיתונים צילמו איזה נער אחד שהאמא החד הורית שלו דוחפת אותו בכיסא גלגלים, כאילו מסכן כזה, לא יכול לזוז? אז אמא שלי היום צילמה אותו, יושב ועומד לבד ואפילו רץ. נכון מצחיק? לא, זה עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מה לכתוב בכותרת קיבירבוימךויוסיפולךשנותחיים. איכותי. מעניין. שיר חי, זורם, עם תיאורים מרנינים. רק הסוף קצת מדכא/עצוב/מבואס/מפוחד או שלא הבנתי נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, וואי, וואי. לא מתיימר להבין הכל, אבל לפחות ממה שהבנתי קיבלתי רושם חזק. (אהבתי גם את ה'תישרי עלי') [ליצירה]
תגובות