ב"ה אנשים מזוקנים ממוסגרים מאחרי ריבוע עיניים קטנות וצרות להם. לקחו את האלהים ותלו אותו על מדף גבוה ליד ארון הספרים, וסט גמרא מאובק. נכספתי לאלוקים ולא ידעתי איך לשלוח יד קצרה מבעד לערמות של מילים מצהיבות. הנה נשברו שתי ידי כשנפלתי מגובה רב ושועלים מצחקים לי ומעלי זקנים מאחרי ריבוע ועיניים קטנות וצרות. שנאתים ברבות הימים ובזתי לאלהם, אלוה מזהב. וביום אחד אפרורי ושחור עם גשם חמוץ בפנים, זרקוני הנבלים ונתנו בי מרחוק עיניים קטנות וצרות, וצחוק לאיד מחייך. אני בחוץ עכשיו ואין מנחם. הם בפנים זובחים אלוקים עושים אלהים מזהב. ------------ ופתאום אלוקים, ויד מלטפת. נשמה רוטטת בקרבו פתע וגוף זועק קדושתו כי לא נותר לי מלבדו והוא מביט ורואה ומשיב ומנחם וחובש פצעים וידיים שבורות. שרוף נא אלהי הזהב השְקֵם מאפרו, ולו בפעם הזאת קח נקמתי מידם. ויד אוחזת דם באדם, ונדם.