עכשיו אני רואה צלילים נוגים מאחרי מסך הערפל לילה נושא צלילים של כוכבים נופלים ומתכסים. גם אני רואה עכשיו את הכוכב שלי לא מנצנץ באפלה וגם לא נופל (רק) רואה כוכב דועך איתו. לילה שולח ריחות של קנאה ודיכוי עצמי גומע מילים ברוק כבד בולע בסערה רוצה הייתי לפצפץ עכשיו עצם מעצמי בעצם, אני לא קורא קוים דקים לא קורה כלום אז למה פתאום כל כך קר לי עכשיו?