[ליצירה]
את כותבת נפלא.
החריזה נהדרת, כמו גם הלא.
גם התוכן חזק וחד.
מיד אחרי שקראתי נצרכתי לקרוא דברים אחרים שלך, כדי לראות אם יש לך גם שירי חסד, שקל יותר לנשום יפה אחריהם (כי הצורה של העברת המילים אליי טובה מאד).
קשה להגיב על שיר קשה.
[ליצירה]
אוי..=\ הרגשת ה"משומשת" הזאת כל כך פוגעת..אני מבין לדברייך..מנסה להזדהות..אבל לכי על הצד החיובי שבעניין-יש אנשים שאוהבים את החמוץ שבתפוז!והם יבואו..=]
יהיה טוב בע"ה ושתזכי לקצת יותר אושר..:-)
[ליצירה]
האם השטות היא טעות?..לא הצלחתי להבין..אם כן,הייתי אומר שלומדים מטעויות,והכרית תשמש לך ככלי עזר בכדי למנוע את כאב הזיכרון,כדבר שתוכלי לפנות אליו כשקשה ולבכות כשצריך..כשבודד לך...
פורים שמחחח=]
[ליצירה]
אילה. אני מבינה את הכאב והתסכול שלך, ואת הרצון שלך להשמע ולהתקבל. אני מקווה בשבילך שתצליחי למצוא את הבמה הנכונה והטובה ביותר, בשבילך ובשביל הקוראים הפוטנציאליים.
נ.ב. אני מאמינה שהחדרת האמונה ביכולת האישית היא לא רעה חולה אמריקנית כפי שניסית לטעון, אלא השקפת חיים שמיועדת לעזור לאדם להפיק מעצמו את מה שיש בו. גםאם לא נולדת להיות אחת מהענקים - לא נורא, אבל בגלל זה אל תפסידי את להיות הטוב ביותר ש*את* יכולה!
[ליצירה]
מתוק ומשונה (ומשונה זה טוב). למרות שהכותרת כל כך מזמינה למשהו הומוריסטי ומושקע והשיר עצמו קצת אכזב. תמוה לי למה אהבת השניים תשאר בלתי פתורה? אגב, ביטול "האם" (כך שזה יהיה: "הנשלים?.. הנושלם?") בשתי השורות האחרונות היה יוצר מבנה קצת יותר פירמידי והיה נותן לחידה קצת יותר מקום והיא הייתה יותר מורגשת כך- אי יציבות.
אך לסיכום- קצת לא ברור, אבל הרעיון מצא חן בעיניי.
[ליצירה]
עומר,
תודה.
כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך.
והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי.
[ליצירה]
משעשע.
מייצר מצב קיצוני פיזי שמתאר הרגשה פנימית של הרבה אנשים בעשור-שניים האחרונים..
משפט ההטפה (האחרון) מיותר; הוריד מהשיר המון.
וכך גם הסוגריים..
[ליצירה]
מצחיק!
בגלל שאלה 24 סוגים אז אין שורה מיותרת. אבל אם לא היית מציין את זה קודם, זה היה שיר משונה למדי.
חוצמזה, רציתי לציין שהשורה האחרונה מצחיקה בגלל שהיא תרגום מעברית; בריטי היה מרים גבה למשפט כזה. (:
חודש אדר שמח במיוחד.
[ליצירה]
שינוי הפונטים וההדגשות, ומריחת המילים ("בוכהההה..") מורידים מהערך. וזה לא עובר את השורה הראשונה. זה לא נראה אמיתי, למרות שאני בטוחה שכן. למרות שאישית, סולדת מכל התוכן השטנצי הזה; נשמע כמו אוסף סיסמאות וקלישאות שמישהו דחף לך לראש. נראה כמו איזה שלט מתנשא, מרחיק, חסר טעם. מה המטרה כאן? מה את מנסה לומר? שמי שלא שומר על היהדות "טובע בבוץ"? יצירתי משהו. איפה את בסיפור הזה? את מנסה לקרב? את מנסה להחזיר בתשובה? כי יוצא שאת פשוט מרחיקה, ומתנשאת, ולא אומרת משהו באמת. סליחה, אבל זה באמת הכעיס אותי.
[ליצירה]
מבחינת התוכן
נדמה שכאילו רצית לתאר כמה נורא להיות בהמה בכלל. ומה שיצא לך זה: לא מרחמים על חזירים, ואת חששותיה של פרה. וזה קצת הרבה מבולגן.
גם נראה לי קצת משונה שהפרה לא נרגזה כי חלבו אותה ככה. זה בעצם די הקלה, כי היא מתמלאת בחלב. אבל הייתי בקיץ ברפת, וזה היה די זוועתי. לא רק מבחינת הריחות והמראות. אלא גם איך שזה היה. ממש ריחמתי עליהן; הן ישנו על מצע משותף של החרא שלהן, ותוך כדי הליכה, הוסיפו לו נוזלים ומוצקים לא ממש מוצקים. וזה רק איפה שהן ישנו. כדי לחלוב אותן מתיזים להן יוד על העטינים, ונראה שהן לא ממש אוהבות את זה, לפעמים הן בועטות.
בנוסף, לא נראה לי שהן ממש מקבלות את כל זה באהבה. מבט אחד מהעיניים העצלות-רוגזות שלהן ואת חושבת אחרת.
הרעיון יפה. אך אם רצית לזעזע, יש לך את הלולים, את עגלי החלב, את הדגים..
צורות הגידול וההרג מזעזעות.
אני מבינה שהרעיון הוא בכלל לא לאכול בע"ח. ואני, אישית, חולקת. אבל אם תציגי מראות מזעזעים. המסר שלך גם יבוא בעצם עם הסבר יותר חד.
(יש מצב שאני מקשקשת)
איילה.