[ליצירה]
אוקי משה, אז נלך מהסוף להתחלה:)
ענייני ניקוד:
המוות שֶׁהִכָּה - אלא אם יש סיבה מהותית שלא ניקדת. ספר לנו?
אוֹוֵה - מקסים. הטיה לא שיגרתית.
טְלָפָיו
כיף לראות שׂימלת ניקוד ראויה לכזה שיר.
~*~*~*~*~*~*~*
משה,
הלוואי וההיטהרות יכלה להיות קצרה כמו השיר שלך, ועמוקה ויסודית כלכך.
המוות להבנתי הוא הנפילות שלנו שמציפים בנו רגשות מעורבים.
מצד אחד תשוקה אל האור, לתיקון
ומאידך, מודעות להצגה שבהתנהגותנו (כאותו חזיר הפושט טלפיו לומר 'טהור אני').
הקריאה האמיתית היא המכרעת.
בניגוד לחזיר הטומן ראשו ברפש,
הקריאה אל ה' מהדקת אל הקודש.
עונג צרוף, מרגיש כנחצב מִלב.
לקרא ולהפנים. אחרי הכל הנה ימים באים,
ולוואי בסליחה ובחסד.
כּנרת~~
[ליצירה]
שיר נע בין תחנות חיים ותחנות זמן, ואחריתו סוד:
בית ראשון-עת השעה האובדת
בית שני-דמות המביטה במראה
בית שלישי -על החוף הדומם שם וכאן
בית אחרון -בקודש המצרף נשמה וסוד
[ליצירה]
[ליצירה]
לו אודם דגל יתנוסס
דומה יהיה עלי
כדם
דם טבוחי שמש עמים-
לוהטת
דם עזוקי גולג
נישא בשמי חירותינו.
פץ לרסיסים חלום
לא קומונת חבר אכסוף
חלום זוועות היה
דמיון
ולא בדמיון אשגה עוד
לדרור ידעתי קרוא
תם זמנה של זו- הלבנה -
ברית המועצות
הארורה.
[ליצירה]
ומה יפו אוהבים עלומים
מספרים חיבתם
נכמסים
נרמזים.
עלמה ובחור
יפכו את ליבם
הלוטף זה את זה
לא יתמידו דומם.
ואהבת אין-קץ
יזכו- נאחל
וברכת שמיים
היא מתנת הא-ל.
אהבתי, ידידי!
[ליצירה]
חזק ומעורר מחשבה
ועם זאת, לו אני הייתי כותב בכיוון הזה אז או שהייתי "כותב למגירה" או שהייתי מנסה לתת "קונטרה". כלומר, באופן אישי לא הייתי רוצה לעודד אנטגוניזם כלפי הקב"ה- גם ככה מבקרים אותו בצורה די חריפה... ונראה שהתגובות בכלל ותגובתך שלך בפרט עידנו את הדברים ולטעמי העמידו את הדברים באור אחר, קל יותר לעיכול.
ובלי קשר- אני מכיר את יצירותיך עוד מ"במה", ונהנה מהן כרגיל!
[ליצירה]
מוות, עלה בחלוננו,
סופק כפיו
מטיל בנו ארסו
המצמת.
אך את הלחי, הרכה, הענוגה
זו השניה- נתנו ברצון
אך טבח בנינו נחפוץ
בידי בני פלשת - אכזר.
וילדנו?
תמים עדיין, מזה שנים
נוטל עדיין מגל ופטיש,
מרחם על אכזר,
נושק אויב.
הו אם אדומה! הו רוסיה הלבנה!
לא תם חלומך,
בני בנייך עודם אוחזים בחלומם,
מובלים אל משרפותיהם,
אחד אחד:
פצמ"ר, קסאם.
מוות
[ליצירה]
בס"ד
בתור אחד שמכיר את פורס הכוכבים אישית (אני בן-דודו, זה שמדליק ומכבה את הפנסים אצל הנסיך הקטן) אני רוצה לומר לך שהוא בכלל לא עצוב או בודד.
עם כל הכבוד- לזה הוא יועד, לזה הוא נולד, ולא ימצא סיפוקו בשום דבר אחר.
כולכם מוזמנים לבקר, הלילה בחצות (אחרי האפיקומן)...
[ליצירה]
יש גם צד שני:
וגם הוא לא יבין כי-
בין כלי מטבח נשברים
כלי שלי
משהיו ספונים בארונם
הוצאו
נסדקו,
ויש- שנשברו
ועם שמטאטא אחזתי
מפריחה ענני עצבות מאובקים
דימיתי אותו לנשק חם
יורה בדמעות שליש
מבכה בדידותי עד אין- סוף
וגם אני
משדות הקרב שבתי
עיתים ניצחתי
עיתים בושתי, גם נכלמתי
אך אחזתי בתקוות חיים
מאושרים.
כמקובל לאחרונה, הא לך כוכבית *!