בס"ד
מחווה לצ'ארלס דיקנס. על ספרו "תקוות גדולות", שהרשים, ואולי זיעזע אותי בילדותי.
הא!
סורי אלמנה שחורה
הרפי!
מה לך- מטילת ארס מצמית
יעלת החן
עודה חוֹלה בכרמינו
סובבת בחורינו אליה-
כפרפר אל האור
דמינו
עפנו, קרבנו
מתנו
ואת בתי,
נסיכת הקרח
הטי חסד וטוּב
רחמי- כפרי עוון
בל תשחיתי
יופייך
כ"ד חשון תשס"ד
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הכל צפוי, אך רשות נתונה להביט נכוחה להפריח אנחה ואנחה כבר אמרו, חז"ל בזמנם ששוברת היא אז גופו של אדם אך- אם למנהרת הזמן תשוב בשנית תגשש ותבחן ברצינות תהומית - תמצא גם חיים מלאים באורה שכוסתה זה מכבר במרה השחורה הלא ידעת, ידידי הצעיר כי הכל תלוי במבט המאיר? כפנס יחשב מבטו של אדם אם ירצה ימצא כפור, ואם ישכיל ימצא - אור! [וגם אם ה"שיר" קצת מעאפן, המסר ברור, לעיתים האור חבוי בעכור, להתפלל מומלץ, וגם לשוחח - עם הקב"ה או סתם עם אורח...] בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] שרגא בטיהרא לא מהניא (נר בצהרים לא מועיל) יש לי עוד הרבה ללמוד... בהחלט- הקפצת את הרף גבוה מדי...! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה!! [ליצירה]
- [ליצירה] "הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו" [ליצירה]
- [ליצירה] נמאס לי ממך לא כותב עוד מחמאות, אחת מספיקה לכל היצירות (וואללה, איך יצא לי חרוז?!) [ליצירה]
- [ליצירה] בעעעע רגע, זה מזכיר לי את מה שאני מדחיק כבר שנים: כיתה י', מסכת בבא קמא... לאאאאאאא! [ליצירה]
- [ליצירה] לא ידעתי שאנחנו באותו הגדוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] מוות, עלה בחלוננו, סופק כפיו מטיל בנו ארסו המצמת. אך את הלחי, הרכה, הענוגה זו השניה- נתנו ברצון אך טבח בנינו נחפוץ בידי בני פלשת - אכזר. וילדנו? תמים עדיין, מזה שנים נוטל עדיין מגל ופטיש, מרחם על אכזר, נושק אויב. הו אם אדומה! הו רוסיה הלבנה! לא תם חלומך, בני בנייך עודם אוחזים בחלומם, מובלים אל משרפותיהם, אחד אחד: פצמ"ר, קסאם. מוות [ליצירה]
- [ליצירה] הגינה= היגיינה אללה ווכבר= אללה הוא אכבר מוכר, ואכן וולגרי לטעמי. [ליצירה]
