זה - קיטש.
וגם זה.
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נורא יפה. באמת. (וגם אני נסחף קצת עם הרגשנות, וזה קורה לי פעם- פעמיים בשנה... [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכים הבאים ל"צורה" אחי! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. וכמובן- עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יו- איזה מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה!! [ליצירה]
- [ליצירה] יש גם צד שני: וגם הוא לא יבין כי- בין כלי מטבח נשברים כלי שלי משהיו ספונים בארונם הוצאו נסדקו, ויש- שנשברו ועם שמטאטא אחזתי מפריחה ענני עצבות מאובקים דימיתי אותו לנשק חם יורה בדמעות שליש מבכה בדידותי עד אין- סוף וגם אני משדות הקרב שבתי עיתים ניצחתי עיתים בושתי, גם נכלמתי אך אחזתי בתקוות חיים מאושרים. כמקובל לאחרונה, הא לך כוכבית *! [ליצירה]
- [ליצירה] מה יש להסביר? ככה זה כשאוהבים (חברים) [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... לעצום את העיניים... אה! מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה קצת מזכיר לי את הגשר בעיר חלם. בחלם, הגשר היה רעוע, במקום לתקן אותו שמו בית חולים מתחתיו. עזוב, עזוב גשרים. זה לא זה [ליצירה]
- [ליצירה] מדוע לא שתקו המעברות? אולי כי לא כולם חשו מקופחים, זועמים או מושפלים? כך, למשל, סבתי שתחיה- שעברה את תקופת המעברות ללא כל חויה טראומטית. האם סבתי היא היחידה שלא מרגישה מקופחת וכו'? נדמה לי שלא, אלא שיותר קל להתלונן ולנגח את הממסד. כן, זה גם נותן לסוציולוגים מקום להתגדר בו. ולא, לא באתי לזלזל בסבלו של אף איש או אשה ש"זכו" להתגורר במעברות, אלא להביא את הצד שבדרך כלל לא שומעים. [ליצירה]
תגובות