זה - קיטש.
וגם זה.
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "הרנינו גוים עמו, כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו" [ליצירה]
- [ליצירה] לו אודם דגל יתנוסס דומה יהיה עלי כדם דם טבוחי שמש עמים- לוהטת דם עזוקי גולג נישא בשמי חירותינו. פץ לרסיסים חלום לא קומונת חבר אכסוף חלום זוועות היה דמיון ולא בדמיון אשגה עוד לדרור ידעתי קרוא תם זמנה של זו- הלבנה - ברית המועצות הארורה. [ליצירה]
- [ליצירה] ולבנה תְּבָכֵּה, לילותיה כימי אז, עת שאלה לא לה מחמה מפיקת פז. אך יום יבוא, ויאיר אור מופלא, מפעם בחומו, נפש נהלאה. חג שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, אבלבחייאת, לא יכולת למצוא דרך אחרת להעביר את המסר?! [ליצירה]
- [ליצירה] אני עדיין קצת המום. אני חושב שממזר פרחים היטיב לתאר את הרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] הגינה= היגיינה אללה ווכבר= אללה הוא אכבר מוכר, ואכן וולגרי לטעמי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. וכמובן- עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] בעעעע רגע, זה מזכיר לי את מה שאני מדחיק כבר שנים: כיתה י', מסכת בבא קמא... לאאאאאאא! [ליצירה]
- [ליצירה] מדוע לא שתקו המעברות? אולי כי לא כולם חשו מקופחים, זועמים או מושפלים? כך, למשל, סבתי שתחיה- שעברה את תקופת המעברות ללא כל חויה טראומטית. האם סבתי היא היחידה שלא מרגישה מקופחת וכו'? נדמה לי שלא, אלא שיותר קל להתלונן ולנגח את הממסד. כן, זה גם נותן לסוציולוגים מקום להתגדר בו. ולא, לא באתי לזלזל בסבלו של אף איש או אשה ש"זכו" להתגורר במעברות, אלא להביא את הצד שבדרך כלל לא שומעים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המחמאות. ביבל: הביטוי אינני יודע אם הביטוי "ידידנו" קיים אצל ש"י עגנון, אך הביטוי "חברנו" בהחלט קיים (תמול שלשום, עמ' 239, הוצ' הארץ, ועוד) ולואי והיה לי מעט מכשרונו של עגנון. [ליצירה]
תגובות