זה - קיטש.
וגם זה.
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] סוף הסיפור מתאים דווקא לירושלמי:"שתהיה לך שנה אדומה"... [אייקון של חיוך] [ליצירה]
- [ליצירה] מדוע לא שתקו המעברות? אולי כי לא כולם חשו מקופחים, זועמים או מושפלים? כך, למשל, סבתי שתחיה- שעברה את תקופת המעברות ללא כל חויה טראומטית. האם סבתי היא היחידה שלא מרגישה מקופחת וכו'? נדמה לי שלא, אלא שיותר קל להתלונן ולנגח את הממסד. כן, זה גם נותן לסוציולוגים מקום להתגדר בו. ולא, לא באתי לזלזל בסבלו של אף איש או אשה ש"זכו" להתגורר במעברות, אלא להביא את הצד שבדרך כלל לא שומעים. [ליצירה]
- [ליצירה] בעעעע רגע, זה מזכיר לי את מה שאני מדחיק כבר שנים: כיתה י', מסכת בבא קמא... לאאאאאאא! [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד! טוב שלא רק אני כותב ב"עגנוניזם" (למרות שמספר מלומדים הטילו ספק בעגנוניותי) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על המחמאות. ביבל: הביטוי אינני יודע אם הביטוי "ידידנו" קיים אצל ש"י עגנון, אך הביטוי "חברנו" בהחלט קיים (תמול שלשום, עמ' 239, הוצ' הארץ, ועוד) ולואי והיה לי מעט מכשרונו של עגנון. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לדברי אלול אחר! [ליצירה]
- [ליצירה] מה יש להסביר? ככה זה כשאוהבים (חברים) [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכים הבאים ל"צורה" אחי! [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוחר, מלעולם לא- זה עתה סיימתי לקרוא את הכל (איך אפשר שלא). מעולה. מרגש. כן, מרגש. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] מיה- "כל כבודה בת מלך פנימה" זה גם חלק מהתנ"ך, כידוע, ולא נראה לי שיש מקום לבטל אותו... אם בת ישראל חשה כבת מלך, הרי שוודאי תחוש לצניעותה. מעולם לא חשבו חז"ל, ובמקרה זה דוד המלך, שצניעות פירושה זלזול בכבוד בת ישראל. את העיקרון הזה אני מקבל כחלק מתפישת התורה והתורה, כדרכה- נצחית, ומכאן שלא שייך לומר שהיא או תפישתה פרימיטיבית. אלא, שנכון שיש לתרגם מושגים אלו לחיי היומיום שלנו. מועדים לשמחה [ליצירה]
תגובות