זה - קיטש.
וגם זה.
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש גם צד שני: וגם הוא לא יבין כי- בין כלי מטבח נשברים כלי שלי משהיו ספונים בארונם הוצאו נסדקו, ויש- שנשברו ועם שמטאטא אחזתי מפריחה ענני עצבות מאובקים דימיתי אותו לנשק חם יורה בדמעות שליש מבכה בדידותי עד אין- סוף וגם אני משדות הקרב שבתי עיתים ניצחתי עיתים בושתי, גם נכלמתי אך אחזתי בתקוות חיים מאושרים. כמקובל לאחרונה, הא לך כוכבית *! [ליצירה]
- [ליצירה] הסמיילי של החיוך חסר... אגב, הערונת: יותר נכון לכתוב במקום: " שו האדה" - "שו הד'ה". [ליצירה]
- [ליצירה] אני עדיין קצת המום. אני חושב שממזר פרחים היטיב לתאר את הרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מיה- "כל כבודה בת מלך פנימה" זה גם חלק מהתנ"ך, כידוע, ולא נראה לי שיש מקום לבטל אותו... אם בת ישראל חשה כבת מלך, הרי שוודאי תחוש לצניעותה. מעולם לא חשבו חז"ל, ובמקרה זה דוד המלך, שצניעות פירושה זלזול בכבוד בת ישראל. את העיקרון הזה אני מקבל כחלק מתפישת התורה והתורה, כדרכה- נצחית, ומכאן שלא שייך לומר שהיא או תפישתה פרימיטיבית. אלא, שנכון שיש לתרגם מושגים אלו לחיי היומיום שלנו. מועדים לשמחה [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד! טוב שלא רק אני כותב ב"עגנוניזם" (למרות שמספר מלומדים הטילו ספק בעגנוניותי) [ליצירה]
- [ליצירה] נורא יפה. באמת. (וגם אני נסחף קצת עם הרגשנות, וזה קורה לי פעם- פעמיים בשנה... [ליצירה]
- [ליצירה] ולבנה תְּבָכֵּה, לילותיה כימי אז, עת שאלה לא לה מחמה מפיקת פז. אך יום יבוא, ויאיר אור מופלא, מפעם בחומו, נפש נהלאה. חג שמח! [ליצירה]
- [ליצירה] סוף הסיפור מתאים דווקא לירושלמי:"שתהיה לך שנה אדומה"... [אייקון של חיוך] [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד יפה, ואני רוצה קרדיט על זה שגררתי אותך לצורה!! [ליצירה]
- [ליצירה] יו- איזה מגניב! [ליצירה]
תגובות