זה - קיטש.
וגם זה.
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שרגא בטיהרא לא מהניא (נר בצהרים לא מועיל) יש לי עוד הרבה ללמוד... בהחלט- הקפצת את הרף גבוה מדי...! [ליצירה]
- [ליצירה] מוות, עלה בחלוננו, סופק כפיו מטיל בנו ארסו המצמת. אך את הלחי, הרכה, הענוגה זו השניה- נתנו ברצון אך טבח בנינו נחפוץ בידי בני פלשת - אכזר. וילדנו? תמים עדיין, מזה שנים נוטל עדיין מגל ופטיש, מרחם על אכזר, נושק אויב. הו אם אדומה! הו רוסיה הלבנה! לא תם חלומך, בני בנייך עודם אוחזים בחלומם, מובלים אל משרפותיהם, אחד אחד: פצמ"ר, קסאם. מוות [ליצירה]
- [ליצירה] מדוע לא שתקו המעברות? אולי כי לא כולם חשו מקופחים, זועמים או מושפלים? כך, למשל, סבתי שתחיה- שעברה את תקופת המעברות ללא כל חויה טראומטית. האם סבתי היא היחידה שלא מרגישה מקופחת וכו'? נדמה לי שלא, אלא שיותר קל להתלונן ולנגח את הממסד. כן, זה גם נותן לסוציולוגים מקום להתגדר בו. ולא, לא באתי לזלזל בסבלו של אף איש או אשה ש"זכו" להתגורר במעברות, אלא להביא את הצד שבדרך כלל לא שומעים. [ליצירה]
- [ליצירה] מממ... לעצום את העיניים... אה! מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] חביב, אבלבחייאת, לא יכולת למצוא דרך אחרת להעביר את המסר?! [ליצירה]
- [ליצירה] אווירה מרגיעה- שלווה, משהו! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר. וכמובן- עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא יפה. באמת. (וגם אני נסחף קצת עם הרגשנות, וזה קורה לי פעם- פעמיים בשנה... [ליצירה]
- [ליצירה] בס"ד בתור אחד שמכיר את פורס הכוכבים אישית (אני בן-דודו, זה שמדליק ומכבה את הפנסים אצל הנסיך הקטן) אני רוצה לומר לך שהוא בכלל לא עצוב או בודד. עם כל הכבוד- לזה הוא יועד, לזה הוא נולד, ולא ימצא סיפוקו בשום דבר אחר. כולכם מוזמנים לבקר, הלילה בחצות (אחרי האפיקומן)... [ליצירה]
- [ליצירה] ולבנה תְּבָכֵּה, לילותיה כימי אז, עת שאלה לא לה מחמה מפיקת פז. אך יום יבוא, ויאיר אור מופלא, מפעם בחומו, נפש נהלאה. חג שמח! [ליצירה]
תגובות