[ליצירה]
השרדות בקרבות החיים
אכן, חיינו לרוב מתנהלים ע"פ התרגום שאנו מעניקים להם.
החלק העליון של השיר, נשמע שהיחס לנשמה, לעצמיות הוא בקורתי, הדובר כלפי עצמו וגם כלפי האחרים.
בסוף השיר, קיימת מעין קבלה של ה"אני", אולי מתוך הבנה שכפי מה שנחוש כך נמצא. אם מראש ההתיחסות היא שבויה, מבולבלת ושבירה, אין סיכוי לתקומה (לע"ד כמובן), אך אם אנו מחפשים את ההוד וההדר, את היופי בנשמה, והרי זה קיים, גם אם צריך קצת לקלף... הרי שמוצאים אותה, כדברייך, יפת תואר.
שיר על פנימחוץ שבאדם.
מילכה,
שבת קסומה, שופעת אור
כּנרת
[ליצירה]
מילכה יקירה,
אפשר להסכים עם ה"אינני עוד" כל עוד זה קטן ופרטי, אך ברגע שעטפת הכל באמונה, "ודאי הוא טוב", הרי שיש כאן גודל אחר האומר 'הנני כאן...'
שתהיה לך שמלה גם טבעת,
גם פרח וגם נעל
ולא לוותר על החיוך, אף פעם :))
שתהיה לך שבת נהדרת
כּנרת
[ליצירה]
חזק ביותר.תודה על הכנות הנשפכת מהשיר..וכמו שאני אומרת על עצמי: אני אדם עם קווים ברורים אבל אני חיה מעבר לקו הירוק..בהצלחה בקו החיים ואני דוקא חושבת שהאמת האמיתית נמצאת בקו החוף..
[ליצירה]
מדהים ביופיו..טוב לך.סילוק הפחד הוא מן המלאכות העדינות שישנן..ואין עדינות כתפילה היוצאת מן הלב..
אם אפשר להוסיף שלדעתי ישנה הרגשה של שימוש חוזר במילים דווקא בגלל שהקטע קצר.
למשל:בשתי ידיים רועדות ושורה אח"כ ביידי הרועדות.
שהייתי ניגשת להתחיל במלאכה ואח"כ היתה ניגשת אליי ...
בעיקר בעיקר אהבתי את שורות הסיום שטווית כל מילה היטב כ"כ..מקסים...
[ליצירה]
כל אחד בפועלו
השייך לו.
נתקל במחסום
ובשסתום
מה חשבנו,
להוציא לאור את נשמתנו?
"היצר דוחק"
ואותנו חונק..
לכן לא בקלות
נמשך החוט.
ולא בחסד..
כי אם
בחיבור אל העצמי
ובאמונה בייעודי..
שיר אמיתי כ"כ..בהצלחה בגילויי כוחותייך ובהוצאתם..