[ליצירה]
השרדות בקרבות החיים
אכן, חיינו לרוב מתנהלים ע"פ התרגום שאנו מעניקים להם.
החלק העליון של השיר, נשמע שהיחס לנשמה, לעצמיות הוא בקורתי, הדובר כלפי עצמו וגם כלפי האחרים.
בסוף השיר, קיימת מעין קבלה של ה"אני", אולי מתוך הבנה שכפי מה שנחוש כך נמצא. אם מראש ההתיחסות היא שבויה, מבולבלת ושבירה, אין סיכוי לתקומה (לע"ד כמובן), אך אם אנו מחפשים את ההוד וההדר, את היופי בנשמה, והרי זה קיים, גם אם צריך קצת לקלף... הרי שמוצאים אותה, כדברייך, יפת תואר.
שיר על פנימחוץ שבאדם.
מילכה,
שבת קסומה, שופעת אור
כּנרת
[ליצירה]
מילכה יקירה,
אפשר להסכים עם ה"אינני עוד" כל עוד זה קטן ופרטי, אך ברגע שעטפת הכל באמונה, "ודאי הוא טוב", הרי שיש כאן גודל אחר האומר 'הנני כאן...'
שתהיה לך שמלה גם טבעת,
גם פרח וגם נעל
ולא לוותר על החיוך, אף פעם :))
שתהיה לך שבת נהדרת
כּנרת
[ליצירה]
מעולה לגמרי..אני ממש מזדהה כרגע עם האמירה שלך...תמציתי וטוב.הכל התפספס בגלל שלא היה אומץ,זה קורה יותר מידי פעמים..וחבל! ואני תוהה אם יש אהבה כ"כ גדולה והרגשה של בטחון מאיפה צץ לו הפחד המנקר?? אם יש למישהו תשובה........
[ליצירה]
מדהים ביופיו..טוב לך.סילוק הפחד הוא מן המלאכות העדינות שישנן..ואין עדינות כתפילה היוצאת מן הלב..
אם אפשר להוסיף שלדעתי ישנה הרגשה של שימוש חוזר במילים דווקא בגלל שהקטע קצר.
למשל:בשתי ידיים רועדות ושורה אח"כ ביידי הרועדות.
שהייתי ניגשת להתחיל במלאכה ואח"כ היתה ניגשת אליי ...
בעיקר בעיקר אהבתי את שורות הסיום שטווית כל מילה היטב כ"כ..מקסים...
[ליצירה]
צימררררת אותי..אבל באמת קחי תזמן הכאב יעבור..יש כאן אמירה במשפט הזה..קחי תזמן כי הזמן עובר ונעלם אז אומרים לך קחי אותו את הזמן תחיי אותו את ההווה ואז הכאב יעבור כי תתני לו מקום..תוציאי את כאבייך..כולנו איתך.