[ליצירה]
רעיון חזק!
הסוגריים קצת הפריעו לי..
אולי כדאי לחשוב על דרך לכתוב את (נוסע בקברו) בלי הסוגריים לשם הזרימה..
(ובדיוק קראתי לא מזמן על ענבל פרלמוטר סולנית המכשופות שמצאה כך את קברה..)
[ליצירה]
כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "אין יאוש בעולם כלל" הקב"ה מביא לנו כל מיני מבחנים בעולם הזה, לעיתים קשים מאוד, במטרה שנלך איתו באש ובמים. ואז לפעמים מתוך היאוש צומחת לה התקוה.
[ליצירה]
מעניין.
אני נוטה לחשוב שכשאתה פצצת מימן באופן טבעי, אז אתה לא צריך להשתולל ולסעור.
השמש לא צריכה להראות לעולם שהיא שמש, היא פשוט מה שהיא, ואין חשש שמישהו יפספס אותה.
הירח, לעומת זאת, בגלל שהוא רק חיקוי חיוור, צריך לעשות דאווינים.
*הערה קטנונית: צ"ל "תעז" ולא "תעיז"
כתיבה טובה. אני מתלבטת אם המבנה מוסיף לשיר, או שהוא סתם גימיק - מציעה לך לחשוב על זה.
[ליצירה]
אבל עם כל זה שהשמש היא פצצת מימן, השגרתיות בה קצת גורמת לקסם להתפוגג. לא ביקשתי מהשמש להיות ירח (למרות שכשאני חושב על זה עכשיו זה קצת מה שאומרת הכותרת) אלא רציתי שתלמד ממנו קצת, תקח ממנו משהו. הירח כבר למד ממנה ולקח את האור. המצב הזה של השמש הוא כ"כ לא אנושי ואולי צריך לומר שהוא עליון. לכן בהמון מקומות מופיעה השמש כמשל לשכל (הקבוע, החד, הקר, המפוקס...) והירח כמשל לנפש (המתרוצצת, משתלמת, מתחסרת, נעלמת...) והרצון שלי זה לגרום למהויות של שניהם להתקרב.
ושתי ההערות במקום. אני אתקן את הטעות. וגם אני שאלתי את עצמי בקשר למבנה, אני צריך לחשוב על זה.
תודה רבה לך!
[ליצירה]
זה אולי קצת דביק, אבל יש אלוקים בשמיים, ובארץ. הוא מטרה נעלה ממציאת הזיווג, בעצם מציאת הזיווג היא נגזרת של מציאותו כמו כל דבר אחר בעולם.
אני לא בא להמעיט שרצון הזה למצוא את החצי השני, את החבר, גם לי הייתה תקופה ארוכה שעסקה בזה. ואני למדתי שאצטרך לתת הרבה יותר מעצמי ("לקנות" חבר)ופשוט לפתוח את העניים למה שכבר קיים. בהצלחה!
בעיתך ובזמנך...
[ליצירה]
הרבה חלל והרבה ריק.
חלקיק.
אני לא לגמריי מבין אם המשפט המסיים בעינייך הוא אופטימי או פסימי.
בכל מקרה בעניי זאת זכות עצומה ליות חלק מהאינסוף.
זה נותן כל כך הרבה מקום למלא בתוכן.
כל כך הרבה מרחב לגדול אליו.
וכמובן שאם אנחנו רואים את עצמנו כחלקיק עצמאי אנו נעלמים חסרי מהות ותוכן.
והתשובה לכך היא אכן לחיות בשיתוף עם האינסוף, כמו שהבנתי בשירך ממבט אופטימי.
מצטער אם פספסתי.
תודה על השיר מעורר המחשבה הזה. :)
[ליצירה]
לחבר שלי יש משפט חזק שנכון במקומות רבים,
והוא נכון עכשיו:
"אל תבין - תאהב"
אל תתנו לחילוקי דעות לגרום לכם לבטל את המפגש האנושי.
יש מצבים שבהם כדאי קצת לדלג על כל הפרשנויות לשיר ובכלל (הרי לא על פי השיר הזה יקום ויפול דבר)ולכתוב בפשטות:
אני לא לגמרי מסכים עם הנאמר בשיר, אבל אני ממש כואב יחד איתך את הכאב שעולה מהשיר הזה. הוא חזק, השיר כתוב ממש ממש טוב. אהבתי. אני מקווה שתמצא דרכים להתחדש ולנתב את הכוחות שעכשיו יוצרים כאב וליצור טוב. (וכמובן שזה מה שאני כותב לך ילד) תודה.