[ליצירה]
התחברתי.
לתיאור, למטאפורות ולסצנה.
(אגב, זו חוויה מעניינת לקרוא את השיר הזה כשברקע מתנגן משהו של לינקין פארק - גם הם סוג של ים רגוע למרות הסערות..)
[ליצירה]
כלנה,
זה מקסים!
כל כך הזדהיתי עם התחושה הזו, של "מה היה קורה אם..", אבל מהיכרות עם ההווה שאת, יצאת דווקא בסדר...
dont be so hard on yourself
ואם פספסת... את חברה טובה...ככה אומרים..
חיים טובים מותק,
אני
[ליצירה]
בעיני לא, כי אמנם המקבילה למשפט שלי היא "הנה לא ינום ולא יישן", אבל דווקא חיפשתי פסוק שתהיה בו אמרה לקורא, שתביע את מה שהמשפט שלי מנסה להעביר- שלמרות המצב, המזעזע כ"כ ביומיים האלה- ובשבילי, ובשביל כל החברים המתים שלי,בשנים האחרונות, זה מה שאני מנסה לומר לעצמי.לא להפסיק לבטוח.
[ליצירה]
מבלי להיכנס למיקום ולכותרת של היצירה,
אני משוכנעת שכל אחד מסוגל לשים גבולות לעצמו.
גם לגבי זמן הגלישה וגם לגבי תוכן הגלישה.
אין טעם להספיד את הזמן האבוד, או את נפשך המוכתמת, כביכול, מבלי לנקוט באיזו פעולה בכדי להפסיק את המצב הזה.
אני יודעת על עצמי , שבהתחלה היה לי מאוד קשה להגביל את עצמי, אבל כל פעם צמצמתי קצת, עד שבסוף הגעתי לאיזון הנכון. וזה נכון לגבי כל הגזמה בחיים ולא רק לגבי היסחפות בגלישה.
אל תזניחי את לימודייך חומד, חבל על הזמן ועל הכסף, ועל עוגמת הנפש.
אני מכירה ומזדהה עם ההרגשה..
בהצלחה.