בשניה אחת, שהתיישבתי מולך מקופלת כשרגליי עוטפות אותך בתנוחה שהזכירה לך רגעים קסומים בשניה אחת שכחת את כל הצרות וזיק שובב נדלק בעיניך הכהות ושכחת על מה דיברנו קודם, וגם אני ונסינו לחשוב מתי נוכל להישאר פה לבד, אחד עם השני זה חסד אל, זה קסם לא מוסבר, זו מתנה בלי מדיטציה, בלי עבודה קשה, בלי שעות של שקט, וריכוז וכוונה ככה אפשר במחי השלת בגדים מאחורי הדלת הסגורה לעבור בשניה לעולם אחר, משוחרר, מלא רוך ואהבה להתמסר לעונג, להרפות מכל הלחצים, הויכוחים והלבטים ולחזור לשעה קלה להיות שני ילדים קטנים ותמימים אדם וחווה