דברים שרואים משם (גוש קטיף)
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי. מאד. גם את הרעיון וגם את הביצוע - העקמומיות דווקא מוסיפה לתחושת הקדרות, שהניילון המקולף מלמעלה והשחור-לבן משרים... אולי אפשר היה להשתמש בטכניקה של חלק שחור לבן וחלק צבעוני, כלומר - לעבד את התמונה בפוטושופ כך שהרקע, החלון וכו' יהיו בשחור לבן, ורק הים בגווני הכחול? (או הים והשמים, או רק השמים) - כמו בתמונות של הילדים המתוקים שתמיד מוכרים.. בכולופן - מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק שם הם רוצים אותנו [ליצירה]
- [ליצירה] רק הארה קטנה- לדעתי את מקום ה'גוש קטיף' בכותרת כדאי להעביר למטה, מתחת לתמונה. זה פוגם קצת בכותרת. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, פשוט מצויין. הקומפוזיציה נהדרת [וכמובן שהעוקם רק מוסיף]. הניילונים, חוט החשמל... בדיוק התגובה של ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] מאז שעשיתי עלייך מנוי אני פשוט לא מצליחה לראות את התמונות שלך. חבל, כי זאת נשמעת טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אבל לא רואים!! :( [ליצירה]
- [ליצירה] ... כלומר- לא מצליחה לראות את התמונה. בכלל, אני מצליחה לראות רק חלק מהיצירות שלך. על חלק מופיע איקס. זה רק אצלי ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] מקווה.. מנחם? תגובתך? [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה ומקורי וגם הנוף יפה למדיי. הבעיה היא: א. שזה עקום-זה בכוונה? ב. הצילום קצת חשוך ומטושטש מדיי. רואים שכולם היו בגוש קטיף... גם אני...... [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה חזקה. לדעתי העוקם רק מוסיף. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להיות הראשונה להגיב. עיצוב גרפי נפלא ממש! נדמה שהדמות נשאבת פנימה (בצד שמאל, הכהה יותר), נאבקת על רצונה להשתחרר, לפרוץ (בצד ימין,הבהיר בהתאם). רק שאלה לי.. ברוב בורותי.. מיהו/י אותו/ה מ.י בן גריון? [ליצירה]
- [ליצירה] היי, זו המצלמה שגמני משתמשת בה! :-) (לפחות עד שאחסוך מספיק כדי לשדרג). אשר לתמונה- אהבתי יותר את הגירסה המקורית ("חיבוק"), היא יותר אמיתית,אותנטית. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה- כן ואמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] חברים..לפני שאתם ממהרים לשפוט.. אני תפסתי את הדברים מנקודה של קינאה, של "הלוואי ויכולתי להזדהות ולחוות כמוהם אבל אני לא, לכן אתמודד בדרכי שלי-ציניות". אני חושבת שהכוונה היתה טובה. אבל.. מודה.. גמלי צרם הביטוי ושמץ ההתנשאות. [ליצירה]
- [ליצירה] הביקורת נוקבת מדי לטעמי.. כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...). הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] צילמתי אותה בת"א, אהובתי. מעניין שהמכונית הפריעה לכם, כי חיכיתי לפחות רבע שעה עד שעברה מכונית לבנה דווקא (צבע כהה היה הורס את הניגודיות שרציתי) ובדיוק בזוית כדי שתהיה בצד הימני של התמונה, לקומפוזיציה נעימה יותר. בפעם הבאה לא אשקיע כ"כ :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת את סידרת הילדים הכתומים שלך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נביש- אני איתך במחאה.רק תגיד יום ושעה ואגיע לכבול עצמי בשרשראות ברזל לכל קרוואן! אתהלך עם לפידים ברחובות! אחסום כבישים! מה דעתך על כתום כצבע למאבק שלנו? יש לי הרגשה שזה יתפוס חזק.. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר פרדוקס,האין זה כך? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אני..פשוט..חסרת מילים. כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת. [ליצירה]
תגובות