ידיים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה מקצועית על גבול הסתמית. כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה. בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר. הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט. (בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום. מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3".. את יוצרת עניין,ללא ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. :-) כנרת - אין כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אהבתי את 20. זה פשוט נכון. (אני מניחה שזה בטח נמצא איפשהוא בחוקי מרפי) [ליצירה]
- [ליצירה] למה?? למה אתה מכריח אותנו לקרוא פליירים פשוטים תחת הכותרת שירה? את ה"יצירה" לעיל אתה יכול להדפיס באותיות אדומות על נייר כרומו ולהפיץ ברחובות, אבל לא לפרסם כשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מה פירוש אישי? אני לא מכירה באופן אישי אף אחד ממגורשי בית הקברות, אם לכך התכוונת, אבל השיר הוא אישי. [ליצירה]
- [ליצירה] היא לא פורסמה שוב. פשוט מאד, נוספה רשימה של יצירות אקראיות תחת היצירות החדשות, וגם אתה, כמו רבים אחרים, נפלת קרבן להתעללות העיצובים החדשים המתרגשים עלינו בהמוניהם. [ליצירה]
- [ליצירה] את\ה מוכשר\ת בטירוף. אבל אולי כדאי למצוא נושאים מעניינים יותר לציור? [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, כתיבה מקסימות ומטאפורות נהדרות. את השורות הראשונות אהבתי מאד. בהמשך הטון השירי קצת אובד, אבל הכתיבה עדיין בהירה ויפה. ("להתכרבל בתוך סופה" - דימוי נהדר.) שתי השורות האחרונות הרגישו לי קצת תלושות, ובעיקר מנוסחות ברמה נמוכה בהרבה משאר השיר, לדעתי שווה להשקיע יותר בסיום. בהצלחה, שמחתי לקרוא את השיר הזה! [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שמה שעשית מהסרטים הכחולים העלה בי דוקא חיוך, זה ממש יפה, נכון, וכואב. את כותבת נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אין אדם בעולם שיכול להקיף בשתי ידיו את נהרות הדמעות שנשפכו וטרם חדלו להישפך. ניצן אחרי סליחות דומעות של לפנות בוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר: כ הדמיון היא קיצור של "כמו". כלומר - היא תתאים לדימויים. "כש", הוא קיצור של "כאשר" - כלומר בתיאורי זמן. "כאשר רוח נושבת" שקול ל"כשרוח נושבת". "ש" לבד הוא סיפור מורכב יותר. למעשה זהו קיצור של "אשר", והוא נועד להרכבת משפטים. בד"כ על מנת להבהיר דברים. לדוג': הלכתי אל החבר שהזמין אותי. אין מדובר בזמן (הלכתי אל החבר כאשר הזמין אותי" אלא במתן מידגע נוסף על החבר - הוא הזמין אותי. כך, לדוג' בתגובה שלך צ"ל: "פעם גם אני כתבתי הרבה עם כ' עד |ש|לימדו(<-כאן הש במקומה) אותי כאן, |ש|צריך (<-גם כאן) להשתמש ב כ' רק (כ)שזה בא לדמיון אך (כ)שאתה בא להמחיש משהו שהוא אמיתי אין צורך להשתמש ב - כ'... [ליצירה]
תגובות