ידיים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה מקצועית על גבול הסתמית. כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה. בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר. הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט. (בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום. מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3".. את יוצרת עניין,ללא ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך על השיר האופטימי הזה, אני שמחה כל כך שאת מפרסמת כאן. המשיכי כך (גם בהסתכלות החיובית, וגם בכתיבה. נהניתי מהזרימה של השיר הזה, רואים שהוא מגיע ממקום פתוח וטוב יותר) [ליצירה]
- [ליצירה] אוה. תיארתי לעצמי שיש לך הסבר לעניין, אם כי עולם האסוציאציות שלי נותר כפי שהוא. (אני החלטתי שזו נדנדה, מה שזה מן הסתם במציאות) [ליצירה]
- [ליצירה] לכולנו לא קל. שיר יפהפה. יש לך טעות הקלדה במילה שוטר, כדאי לתקן. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל הוא אומר בפרוש שבדעתו לשאת יותר מאישה אחת (אם כי טרם הבנתי מה מקומו של טקס הנישואין בהשקפותיו של ירושלמי) - השאלה היא האם ירושלמי ישאל את דעת אשתו אם ימצא חן בעיניה שישא עוד אחת. במידה ולא - הרי שזהו ניצול מצדו. (אגב, לפי ההלכה היהודית שהזכרת, גבר אינו יכול לשאת אישה שניה ללא הסכמת הראשונה, וכך זה היה תמיד, עד לחרם דרבנו גרשום.) ובמידה שהיא לא תסכים - הרי שהיא תהפוך למושא מאה שירים לפחות על דיכוי, כליאה ולא זוכרת מה עוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] למתעניינים - חזקי פוקס התארס בשעה טובה עם בחירת לבו. אז כן, אפשר לאחל מזל טוב (ויש גם שרשור בנושא בפורום) וגם אני הק' מאחלת גם כאן - רק אושר. [ליצירה]
- [ליצירה] *זה שיר נעים וזורם. כיף לקרוא. *ה"בו" בסוגריים מיותר לענ"ד. *השי"נים מנוקדות הפוך, למרבה הצער. [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא המשפחות שאני מכירה שקיבלו את הניסיון הענק של ילד מפגר ( ילדים אוטיסטים אני לא מכירה, אבל תסמונת דאון, וגם איזושהי תסמונת נדירה שאני לא זוכרת את שמה) קיבלו אותו כמתנה וכזכות. אם כי כמובן, בהתחלה היה להם קשה, אבל היום.. אחיו של הילד עם התסמונת-דאון מרחמים על החברים שלהם שאין להם אח כזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין כמו לכתוב על חסימת כתיבה כדי לפרוץ את המחסום :-) נדמה שאת מדברת לא רק על חסימת כתיבה, אלא גם על איזו חסימה רגשית. וקצת מוזר לי הערבוב ביניהן. (לדוגמא: "מעייני יבש" - הוא ביטוי שמדבר בבירור על מחסום ביצירה, ולעומת זאת את השורה שאחריו "עלי קמלו" קשה קצת להבין בדרך זו. ואם התכוונת להמשיך את המטאפורה, אז דומתני שהדימוי איבד מדיוקו.) הבית האחרון יפה ומקורי -אהבתי את ההסתכלות על יצירות העבר כ"שלדים בארון". אולם, חבל לי שהחריזה חלקית. [ליצירה]
- [ליצירה] * וגם הקישור של אסף. מהמם, במובן החזק של המילה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים.. כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע) ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..) [ליצירה]
תגובות