ידיים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה מקצועית על גבול הסתמית. כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה. בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר. הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט. (בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום. מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3".. את יוצרת עניין,ללא ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] אהלן רעות :-) רואים שהשיר נכתב ממקום של רגש מאד אמיתי. מצד שני - הדימוי של א"י לאישה אהובה כבר נכתב כמעט בכל דרך אפשרית, וצריך להתאמץ הרבה כדי להפוך שיר כזה למקורי ומחדש. בהצלחה! נ.ב. אני מקוה שהגעת בסוף הביתה בשעה נורמלית...:-) [ליצירה]
- [ליצירה] אז למה התעצבנת כשמישהו השווה את ערפאת להיטלר? הגיון הוא תכונה בלתי מזיקה, ואפילו מומלצת לפעמים. תנסה פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] * (כי מה כבר אפשר להגיד. יהי זכרו ברוך.) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] א. יש! יש! הצלחתי לשלוח תמונות! תודה לה' ולכל האנשים הטובים שסייעו להם להגיע לכאן! (= ב. קצת אחרת, הנה מה שזה: צלמת מתחילה מדי לוקחת מצלמה ותיקה מדי, מכניסה שני חיילי צעצוע לתוך כוס צהובה, מכוונת פוקוס באופן גרוע, ולוחצת : ) והתוצאה יצאה לדעתי מעניינת. אני חוששת שההסבר קצת הרס.. [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי. השיר הזה כתוב היטב. "החיטה צומחת שוב" - זו דוגמה לשימוש ראוי בארמז. כאן מתווספת למשמעות הפשוטה המשמעות שניתנה לשורה הזו במקור, ויש בכך רק יופי. המשך כך, בשירים שמחים יותר... ישועות ונחמות ניצן. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. משחקי המילים מצויינים, אולי אפילו יותר מדי. (אני חוששת שהם תופסים מקום רב יותר מאשר התוכן.) בכל מקרה - אתה מוכשר, רשמתי לעצמי לעקוב אחריך,:-) [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי - חסרה בשיר הזה הפקעה. יש כאן איזה משל, אבל הוא סגור להבנה בפני. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם נטע. לאורך כל הסיפור יש מעברי שפה, ויותר מזה, מעברי-רמת-חשיבה, הייתי מגדירה, בצורה מאד צורמת. אני לא מצליחה להגדיר את מידת הבגרות של הילד, כי כל משפט נאמר בסגנון אחר. לדוג' הילד אומר "הבנתי שאבא עבר לגור עם סבא" - זה נרשם כהסתכלות תמימה של ילד. אבל שתי דקות אחר כך הוא מסביר בטון מלומד את ההפרעה של האם, ופשוט קשה להבין איפה הוא. מקווה שהצלחתי להבהיר מה מפריע לי.. מעבר לזה,יפה מאד. המשפט הראשון נהדר. וגם:"אבל אמא הייתה נראית כאילו גם חלק ממנה הלך לשמיים כי היא הייתה מרוחקת מאוד וכבה לה האור בעיניים כמו שהחדר שלי היה נראה לאחר שהשכיבו אותי לישון . ריק וחשוך ." מקסים, (למרות שיש מעברי שפה באמצע שהייתי מציעה לשנות.) [ליצירה]
- [ליצירה] סנקה - למען האמת, הם ראו שאני מסתובבת עם מצלמה, וביקשו ממני לצלם אותם... והם די הופתעו שצילמתי את הרגליים.. שחף יקרה - תודה לך על ההערות. * אני לא מצליחה לראות איפה זה עקום. : / * מסכימה איתך בקשר לתאורה - לפחות באזור אחד של התמונה (הנעליים של הבחורה) * השם... זה בגלל שלא מצאתי שם נורמלי, מה לעשות. יש לך הצעות? וחוץ מזה, כמו שזה נראה, זו התמונה היחידה שלי שכן נכנסת אליה.. אולי אני אתן כל פעם שמות מעצבנים.. ; ) ושוב תודה. פוליאנה - תודה, אבל אני לא חושבת ששחף ניסתה להעליב, ויש מקום לביקורת בונה. טוב לפגוש אותך פה.. :) הדס ופוליאנה - אני לא מרשה לריב בתגובות ליצירות שלי!! ; ) [ליצירה]
תגובות