ידיים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה מקצועית על גבול הסתמית. כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה. בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר. הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט. (בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום. מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3".. את יוצרת עניין,ללא ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] ברשותך, אתייחס לצורה של השיר: נתחיל מהמבנה: לדעתי ראוי להוריד את הרווחים בין החרוזים, כיון שהם אינם בתים שונים. (הרי החרוז הדשני מתחיל בו"ו החיבור) כמו כן, ההדגשה היתרה מיותרת ומציקה בעין. עד מתי יוחזק גלעד שליט שראש ממשלתו הפכו לפליט. --> המילה פליט לא נראית לי מתאימה. והוריו שפופי הראש קצה נפשם בממשלה שנדה בראש. --> בדר"כ לא חורזים מילה בעצמה. משהו מכיר במילה אחריות? האם אחד כזה ישא באחריות?.-->כנ"ל. ושב גלעד לגבול ארצו-->שורה טובה. והנותרים אנשי חמאס אשר שרצו.-->לא הבנתי את השורה האחרונה. [ליצירה]
- [ליצירה] שנזכה לחוש את האהבה האמיתית הזו. אהבתי את "בתמהיל אמונה, בתמצית של הסטוריה". [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. (פעם ראשונה שהעזתי להבין ואפילו להזדהות) [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. כמה חיוכים, למרות שזו הפעם השלישית שאני קוראת את הסיפור הזה. הוא מלא חן, מתיקות ונועם, שלא אכפת לך אם הוא עמוס במוסר השכל. [ליצירה]
- [ליצירה] "ולמעשים טובים יש עילה." - האמנם הנך סבור שהכרת הטוב היא העילה למעשים טובים? כולי תקוה שאין הדבר כך. "ואולי תזכו באיזו מניה." - למה? מה הקשר לשאר השיר? בנוסף, בשירה יש מרכיב מרכזי שלא בא לידי ביטוי ביצירתך זו כמו גם בשירים רבים לפניה: אתה. הכותב. להבנתי, כאשר אתה כותב שיר, משהו מהאישיות\הרגשות\המחשבות שלך צריך לבוא בו לידי ביטוי, במובן שבו אנו נרגיש שאדם כתב את השיר, ולא מחשב שהזריקו לתוכו סיסמאות. השיר לא מחדש דבר לקורא, לא מציג לו זוית הסתכלות חדשה, ואין בו כלל את הנוכחות שלך. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה שום דבר חוץ מאיקס אדום על רקע לבן. אוף. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן יש משהו מאולץ בחיבור בין הקטעים, אך לא הייתי ממהרת לנתק ביניהם. אפשר שהרחבה והעמקה של הסיפור תוכל להפוך את החיבור לטבעי יותר. כרגע יש לסיפור הזה מסר נהדר, אך הוא מועבר בצורה חדה מדי, יותר מדי מוגשת על כפית לקורא. אם הסיפור יתפוס יותר נפח, ואם תמנעי מאמירות מפורשות כגון "הוא לא רוצה למות" אלא תתני לקורא להרגיש את הניגודים והמסרים בעצמו מתוך הסיפור, נדמה לי שהסיפור יהיה טוב יותר. אני חושבת שיש כאן הבטחה.:) [ליצירה]
- [ליצירה] לענ"ד ניתן לוותר על שתי השורות האחרונות. המסר עובר היטב וחזק גם בלעדיהן. [ליצירה]
- [ליצירה] שרף, אני חושבת שלא הבנת את השיר הקודם שלו. לשאלה ששאלת אז (אני מגיבה פה, כי השיר ההוא נמחק, לשמחתי הרבה". שמואל התכוון לכל מילה. נובע מכך - הוא אולי רואה את עצמו כנאבק בשחיתות, אבל נפשו שלו מושחתת לחלוטין. [ליצירה]
תגובות