ידיים
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תמונה מקצועית על גבול הסתמית. כלומר, אני לא יודעת אם התכוונת לזה אבל משחקי האור והצל מוסיפים המון. מצד שני נוצרת התחושה שהתמונה צולמה בחטף, תוך כדי תנועה. בכל מקרה- אהבתי אפילו יותר אחרי ההסבר (מוכר לי שתמונה ש'עושה עלייה' מאבדת מאיכותה). [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זו כפפת גומי - והיד השניה עשויה מחימר. הפוקוס - אני מקוה לפגוש אותו יום אחד באופן אישי. בינתים אני עובדת על אוטומט. (בתמונה הזו הפוקוס ידני, וזו הסיבה. זה הפילם השני שצילמתי כ"צלמת". וסיבה נוספת - התמונה הרבה פחות גרועה במקורי, והיא נהרסה כתוצאה מהעליה לרשת.) [ליצירה]
- [ליצירה] זה..מצמרר. כף יד זה הדבר הכי אנושי,הכי אירוטי שיש, וכפפת ניילון הופכת אותה לקרה ונטולת חום. מבחינת צילום, איפה הפוקוס איפה?? הבחירה באור צהוב הייתה נכונה אם באמת רצית ליצור תחושת "שתיקת הכבשים 3".. את יוצרת עניין,ללא ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר לא מופתעת מה"וואו" שיוצא לי בסוף. זה פשוט חלק אינטגרלי מהסיפורים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] את קוסמת, אין לזה הסבר אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] (ואגב - השיר הזה איננו הייקו "חוקי". הוא שובר את הכללים של ההייקו כחלק מהפרדוקס שבתוכנו) [ליצירה]
- [ליצירה] באת לי בזמן... אשוב מאוחר יותר - אחרי המבחן בסטטיסטיקה, (מחר!) לתגובה מפורטת יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הטיעון ש"הר הבית מקודש למוסלמים".. הנה חידה: למי עוד הר הבית מקודש? ואגב, אש"פ הוא ארגון מתקדם? בהשוואה למה? (אולי בהשוואה לק.ג.ב. ודומיו..) [ליצירה]
- [ליצירה] ואני אהבתי את 20. זה פשוט נכון. (אני מניחה שזה בטח נמצא איפשהוא בחוקי מרפי) [ליצירה]
- [ליצירה] ערכתי. סתם שתדעו. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך מזדהה, במיוחד עם הפסקה הראשונה, והשורה האחרונה שבסוגריים. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מלא כנות. קצת מפריע מעבר השפה באמצע (המילה "מפלרטט" לא מתאימה לשאר השיר שכתוב במשלב גבוה יותר) אבל עדיין- אהבתי והזדהיתי מאד. (ורשמתי לי את שמך כשם שצריך לזכור.) [ליצירה]
- [ליצירה] "ולמעשים טובים יש עילה." - האמנם הנך סבור שהכרת הטוב היא העילה למעשים טובים? כולי תקוה שאין הדבר כך. "ואולי תזכו באיזו מניה." - למה? מה הקשר לשאר השיר? בנוסף, בשירה יש מרכיב מרכזי שלא בא לידי ביטוי ביצירתך זו כמו גם בשירים רבים לפניה: אתה. הכותב. להבנתי, כאשר אתה כותב שיר, משהו מהאישיות\הרגשות\המחשבות שלך צריך לבוא בו לידי ביטוי, במובן שבו אנו נרגיש שאדם כתב את השיר, ולא מחשב שהזריקו לתוכו סיסמאות. השיר לא מחדש דבר לקורא, לא מציג לו זוית הסתכלות חדשה, ואין בו כלל את הנוכחות שלך. חבל. [ליצירה]
תגובות