כתוב בדם ומרוח בדמעות
והכל מקושקש ומלא מחיקות
ואחר כך
אעתיק לדף יפה ונקי
ואת לא תדעי.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משפט אחד במשפט אחד... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון! (מה שאני עושה בדרך כלל...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! האנושות מוצגת במערומיה- תמיד דואגת לרושם החיצוני, להסוואת רגשות. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת, הוצאת לי את המילים מהמקלדת... אפילו שאנחנו רוצים להיות כנים ואמיתיים, קשה לנו להתוודות, בעיקר עם עצמנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מי לא מכיר את זה?... [ליצירה]
- [ליצירה] ברחה לי המילה... מהשיעורי ספרות. שהשיר כתוב על תהליך הכתיבה של עצמו... ממש כמו ביאליק ורחל, רק שהם לא ממש היו כותבים מילים כמו מקושקש ומחיקות... אהבתי ממש. פשוט מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. (והמילה היא ארספואטיקה, אם כי אני לא בטוחה שמה שכתבתי עונה על ההגדרה לארספואטיקה) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. ואני רואה כאן עולם שלם (מטאפורי) של יחסי אנוש מתומצת וממוקד בשיר קטן נפלא אחד. ארספואטי? אולי ברובד הגלוי... תודה אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] אמן. אהבתי כל כך איכשהו, השימוש בשם המפורש "שומן" נוטל הרבה מהליריות, זו שפה אחרת. התכוונת לזה? אם לא, כדאי לשנות ולנסות ללכת מסביב. [ליצירה]
- [ליצירה] חוזרת לפה אחרי שנים... ומחייכת שוב. פשוט סיפור מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא לגמרי פולינדרומי.. וגם לא ממש הבנתי את המשמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] גליה - תודה, ותאמיני לי שגם אני רציתי נעילה אופטימית יותר. ידידה: תודה רבה על דבריך המחזקים. (אם כי, הפספוס והאשמה בשיר, יותר משהוא מתייחס לכך שלא דאגתי למלא את פורים בתוכן הוא מדבר על כך שאטמתי את עצמי מלהיות כלי לאור.וגם אלו לא הגורמים היחידים לעצבות. ואני חושבת גם שבשביל להשליך את עצמך באופן כזה, ולסמוך על הקב"ה שיעשה בשבילך את העבודה הרוחנית צריך להיות ר' נחמן.) אבל בכל אופן דברייך עודדו אותי עד מאד - תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים. דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.) וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים. מחכה להמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאופק. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד, וכהוכחהלכך: הצעות תיקון. הבית הראשון: נדמה לי שצמצום של המילים יועיל להדגשת הניגוד בין זהב העגל לזהב המשכן. הבית השני: התחלה מצוינת, מכניסה אותנו לאוירה לא רגילה, שהרי בד"כ אנחנו מתבוננים על קטע הסיפור הזה מרום גובהו של משה על הר סיני. (וזה אולי מה שחסר קצת בבית הראשון -זוית אחרת על ההתרחשות) "רק קול שבירת הלוחות" - לא מסתדר עם השורות שלפניו, שמתארות ג"כ קולות. הסיום נהדר. ההדגשה הזו של האלילות הרועשת מול האמת שבקול דממה דקה -אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] נדמה לי שהתבלבלת בסיווג. [ליצירה]
- [ליצירה] ולא נותר לי אלא להצטרף לקודמי. נכון, כואב, וכתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הקשר לכותרת. [ליצירה]
תגובות