כתוב בדם ומרוח בדמעות
והכל מקושקש ומלא מחיקות
ואחר כך
אעתיק לדף יפה ונקי
ואת לא תדעי.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משפט אחד במשפט אחד... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון! (מה שאני עושה בדרך כלל...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! האנושות מוצגת במערומיה- תמיד דואגת לרושם החיצוני, להסוואת רגשות. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת, הוצאת לי את המילים מהמקלדת... אפילו שאנחנו רוצים להיות כנים ואמיתיים, קשה לנו להתוודות, בעיקר עם עצמנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מי לא מכיר את זה?... [ליצירה]
- [ליצירה] ברחה לי המילה... מהשיעורי ספרות. שהשיר כתוב על תהליך הכתיבה של עצמו... ממש כמו ביאליק ורחל, רק שהם לא ממש היו כותבים מילים כמו מקושקש ומחיקות... אהבתי ממש. פשוט מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. (והמילה היא ארספואטיקה, אם כי אני לא בטוחה שמה שכתבתי עונה על ההגדרה לארספואטיקה) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. ואני רואה כאן עולם שלם (מטאפורי) של יחסי אנוש מתומצת וממוקד בשיר קטן נפלא אחד. ארספואטי? אולי ברובד הגלוי... תודה אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יפה!! שני העצים כל כך הבעתיים - אם כי יש לי חולשה חולנית לצילומי עצים - אבל בכל זאת - זו דעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ההתחלה נהדרת, באמת ובתמים. ההמשך הפך להיות "סיפורי" מדי,שלא לומר "דבר תורה בשורות קצרות" - ולא שירה. חבל לי, כי יש לשיר הזה פוטנציאל עצום בעיני. מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] שאול המלך הוא דוגמא מצוינת לסכנה הטמונה בגישה שלך. שאול, שחז"ל מעידים עליו שהוא "אחד מנסיכי אדם", והכתוב מעיד עליו שהוא אדם "משכמו ומעלה" נטמע, לצערנו הרב, בזכרון הקולקטיבי שלנו כ"איש הרע", זה שרדף את דוד באובססיביות, זה שחמל על אכזרים והתאכזר לרחמנים. לפי הגישה שלך, יש לאמר: וכי אין זה נכון? הרי עובדה היא ששאול רצח את כהני נוב, שאין שום הסבר הגיוני לרדיפה שלו את דוד. אלא שהצורה שבה הוא נתפס בקרב המון העם היא מעוותת. רובנו לא זכינו לראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה, זו הכוללת בתוכה את שאול משיח ה', נסיך-אדם, ביחד עם חטאיו. ולתפיסה מעוותת דומה, לחרדתי, היצירה שלך מובילה. התעלמות מוחלטת מגדלותו של אהרן. ודבר נוסף שכחת: אהרן לא נענש לבסוף, על אף כל הדברים שנאמרו לעיל. וידוע שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה - אם כן: כיצד תתרץ את העובדה שאהרן לא קיבל שום עונש על מעשה העגל? [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאד, ומעורר מחשבה. הערה טכנית: יש המון שגיאות הקלדה. אנא, יהיה לנו קל יותר ליהנות אם תעבור על היצירה ותתקן. (וגם הקורא מרגיש יותר שמכבדים אותו, כאשר היצירה מוגהת כראוי.) [ליצירה]
- [ליצירה] הו. לרגע חשבתי שאני זו שכתבתי את זה. נדמה לי שהסיום כבר קצת מנותק מדי. פחות משתלב עם השאר. [ליצירה]
- [ליצירה] ולא נותר לי אלא להצטרף לקודמי. נכון, כואב, וכתוב יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית: הכתיבה שלך מעניינת מאד, מושכת אותי לנסות לרדת לעומק כוונותיך. נדמה לי שיש לך טעויות ניקוד, שמשנות את המשמעות, האם אני צודקת? ("רוחות שבורות","שלוות צעירות") אהבתי מאד מאד את הפתיחה - המצפן השבור ונצנוצי הכמיהה. אחר כך הרגשתי שהשיר מאבד את הכיוון... קשה לי למצוא קשר שמאחד את כל הבתים לכדי שיר אחד. יש כאן מצד אחד את תיאור הכאב שבעולם, ומהצד השני את הדוברת, שמתוארת כדמות מנחמת, כמעט מיתית. אולם היחס בין החלקים מרגיש שבור. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת משוחדת... ובכל זאת - זה שיר מעניין מאד, שקורא ליתר העמקה. הבית השלישי והחמישי מבריקים. קצת על החריזה - אמנם כל השורות חרוזות, אבל חריזה שמסתמכת על הטיות-ריבוי היא פחות טובה, בדרך כלל. עדיף למצוא חרוז מקורי על פני חרוז סיומת "ים" ו"ות". ניצן (ממחזרת הערות שהיא עצמה קיבלה לא מזמן) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מרגישים את הכאב, בשיטפון של מחשבות שעולות אחת על השניה. יש לצורה הזו יתרונות - היא מאד טבעית ומעוררת הזדהות. אבל מצד שני היא מקשה על הקריאות של הטקסט. וחוץ מזה - מומלץ להימנע משגיאות דקדוק והקלדה. בהצלחה ניץ. נ.ב. ערוגה, תעשי טובה ותמחקי את התגובות שמעלי. אין להן שום קשר ליצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיוחד ונוגע. ומוכר, מוכר כל כך. [ליצירה]
תגובות