כתוב בדם ומרוח בדמעות
והכל מקושקש ומלא מחיקות
ואחר כך
אעתיק לדף יפה ונקי
ואת לא תדעי.
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משפט אחד במשפט אחד... אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך נכון! (מה שאני עושה בדרך כלל...) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! האנושות מוצגת במערומיה- תמיד דואגת לרושם החיצוני, להסוואת רגשות. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת, הוצאת לי את המילים מהמקלדת... אפילו שאנחנו רוצים להיות כנים ואמיתיים, קשה לנו להתוודות, בעיקר עם עצמנו.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מי לא מכיר את זה?... [ליצירה]
- [ליצירה] ברחה לי המילה... מהשיעורי ספרות. שהשיר כתוב על תהליך הכתיבה של עצמו... ממש כמו ביאליק ורחל, רק שהם לא ממש היו כותבים מילים כמו מקושקש ומחיקות... אהבתי ממש. פשוט מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. (והמילה היא ארספואטיקה, אם כי אני לא בטוחה שמה שכתבתי עונה על ההגדרה לארספואטיקה) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ואמיתי ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. ואני רואה כאן עולם שלם (מטאפורי) של יחסי אנוש מתומצת וממוקד בשיר קטן נפלא אחד. ארספואטי? אולי ברובד הגלוי... תודה אמילי [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לכם על התגובות ועל הדברים המחכימים. שימחתם בקריאתכם, במחמאות ובביקורת, לקחתי אותה לתשומת לבי. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] סוחף, סוער ושוטף. אני חושבת שעוד אחזור לכאן, להתעמק יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני איתך. (פעם ראשונה שהעזתי להבין ואפילו להזדהות) [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, זה מעניין ומושך לעוד, ויש כמה משפטים שהם בפירוש נהדרים. דבר שני: לענ"ד עדיף לחסוך בתיאורי אופי, ובמקומם לתת לקורא להכיר את הדמויות, באופן בלתי אמצעי. (במקום שמירב תסביר על הבדלי האופי בינה לבין שירה - תני לנו להרגיש את זה. בדו-שיח שלהן או בסיפורים קטנים מהצד.) וקצת מהצד השני: לקרוא שירים של הגיבורה כבר בפרק הראשון מרגיש לי כמו אובר-חשיפה. זריקה ישירה למים העמוקים. אני עוד לא "מיודדת" עם הדמות - אז אני גם לא ארגיש את הכאב על מות האב, כמו שאני עשויה לכאוב אותו אחרי כמה פרקים נוספים. מחכה להמשך! [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לראות אותך פה. ~ניצן~ [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מילים - למען האמת, אני חוששת שלא ירדתי לסוף דעתי.. איזה ביקורת העברתי, לפי דעתך? התמונה הזו עלולה להתפרש ביותר מדי אופנים.. כל השאר - התמונה לא מבויימת, חוצמזה שאני מודה בבושת פנים שלביים תמונה כזו לא נראה לי חוצה את קוי חופש הביטוי. רק שאם היא היתה מבוימת היא היתה מאבדת הרבה מהמשמעות (או מהמשמעויות.. ע"ע) ולמה הזוי? ומה פרוש הזוי? (קצת קשה להזות צילומים.. ולפרסם אותם..) [ליצירה]
- [ליצירה] סנקה - למען האמת, הם ראו שאני מסתובבת עם מצלמה, וביקשו ממני לצלם אותם... והם די הופתעו שצילמתי את הרגליים.. שחף יקרה - תודה לך על ההערות. * אני לא מצליחה לראות איפה זה עקום. : / * מסכימה איתך בקשר לתאורה - לפחות באזור אחד של התמונה (הנעליים של הבחורה) * השם... זה בגלל שלא מצאתי שם נורמלי, מה לעשות. יש לך הצעות? וחוץ מזה, כמו שזה נראה, זו התמונה היחידה שלי שכן נכנסת אליה.. אולי אני אתן כל פעם שמות מעצבנים.. ; ) ושוב תודה. פוליאנה - תודה, אבל אני לא חושבת ששחף ניסתה להעליב, ויש מקום לביקורת בונה. טוב לפגוש אותך פה.. :) הדס ופוליאנה - אני לא מרשה לריב בתגובות ליצירות שלי!! ; ) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד! סיום מצוין. [ליצירה]
תגובות