בטרם עלתה
הוא הביט משתאה.
"הזו יחידתי"?
חידה.
מה ארוך ללא זנב
ונקודה יש אחריו?
תשובה, ללא עכשיו.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גדול גדול גדול. מר יוסף היקר. איזה כיף שחזרת לכתוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך את נמצאת במקום אמממ (ולא אוסיף) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, ילדה שלי, השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי. צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת. השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות. חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב . [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] החלקתי :) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה. ליאורה, לא בכוונה :) [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא סתם זה, זה מ שהו משו. ע-ל-..... [ליצירה]
- [ליצירה] בח בח בח, איזה נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר כפול: 1. "ראית אותי נבוך, מבלי לומר דבר".- לא מובן. כמו שכתוב עכשיו, זו היא לא שאומרת דבר. ואתה, כוונתך שאתה לא אמרת דבר. האם כך? לכן: "ראית אותי נבוך לא אומר דבר". 3. הבית הראשון עומד לבדו. וזה טוב. 2. "אולי בפעם הבאה" אמרתי, וחשבתי, "אולי לא תהיה פעם הבאה". טוב יותר כך: "בפעם הבאה", אמרתי וחשבתי- אם תהיה "פעם הבאה". - או כפי שנראה לך שורה זו.. [ליצירה]
- [ליצירה] בהתעטף עלייך עצבות הרשי לי להכנס אל היכלות ליבך להשפיע מילותיי לרומם רוחך. מה מתחולל בקרבך? רכבות רצות מחשבות טועות המיית היום בראשך הולמת התעודדי, מחמדתי קִרבי אלי (אחממך) הניחי ראשך (תוסר דאגה) אשלח יד עדינה ואקלף כל צער אאבק את עצבותך הרשי לי, הרשי לפתוח צוהר להאיר נפשך הפצועה ברסיסי שמחה זכים ומתוקים [ליצירה]
תגובות