שכחתם אותו

על אדמת השמש שלכם

רוחות יבשות שמכות בדקלים

שכחתם

בגורדי השחקים, במתכת

באקדחים וגלגלים

שכחתם

אותו

את ידיו, השרירים האלה, שכמו

נחצבו בשיש

את זקנו עטור האצות

את עיניו, רושפות אש

רטובה

את הכתר החלוד, המשולש

ניצוצות אור על פני הגלים, כמה רומנטי, שצועקים

אני עוד כאן

 

ותשע בנותיו צוחקות ושרות

אבא, בוא נשחק בקלשון

קלשון זקן, כמוהו וכמו המים

חורץ בשיניו את האדוות

מי לחיים

מי למות

 

צונאמי 2004