אתמול נפרדתי ממך.
הבן, זהו מנהגי-
בהבחיני כי משהו טוב הוא,
נסוגה אני מיד.
מכסה עיניי באצבעות מיומנות
ומתחילה לפסוע לאחור,
צעד אחר צעד,
עד אשר מיטשטש הינך
בכל מקום
פרט
לליבי.
מה הקשר בכותרת???
איפה ההאנג אובר..???
מאחד שיש לו ניסיון בכך על רקע שבועי תמידי...
עכשיו מי גנב לי פה את הבירה????
שמישהו יודה כבר...????איפה הבירה???
[ליצירה]
מה הקשר בכותרת???
איפה ההאנג אובר..???
מאחד שיש לו ניסיון בכך על רקע שבועי תמידי...
עכשיו מי גנב לי פה את הבירה????
שמישהו יודה כבר...????איפה הבירה???
[ליצירה]
וואו!! זו פעם ראשונה שאני קוראת משהו מקטגוריית "אגדת ילדים" וכמו שחשדתי- היא אינה מיועדת לילדים כלל ועיקר.
בד"כ אני בעד ביקורת בונה, אבל פה.. חבל להרוס את הקסם בניתוח קר. נהניתי, חייכתי, הרהרתי, ורצה לקרוא שוב! :-) יש לך את זה
[ליצירה]
במאמץ עילאי אני מתגברת על הציניות ("לראות את היופי בדברים הקטנים"..אין יותר קיטש מזה) ומודה שזה סיפור יפה, ובעיקר נעים וזורם לקריאה. (ותודה לילד שהמליץ והביאני עד הלום)
[ליצירה]
זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-)
[ליצירה]
התמונה אכן צולמה לפני שנתיים. למזלי דירת השירות שלי השקיפה על מרחבים פתוחים, ויכולתי להינות ממנה פי כמה (יש לי עוד הרבה תמונות מאותו ערב מדהים, לא ראיתי צורך להלאות אתכם).
ואת זוכרת את היום.. מעניין מה אלוהים ניסה להגיד לנו באותו ערב ולא הצלחנו להבין.
[ליצירה]
.
בעקבות מסרים אישיים שקיבלתי.. רק רציתי להצהיר שזוהי תמונה מקורית ולא ערוכה במחשב. היא צולמה ממרפסת בקומה העשירית של בניין המשקיף לשדות פתוחים (תמונה מדהימה לכשעצמה).
העולם שלנו מלא במראות בלתי נתפסים..
תגובות