אתמול נפרדתי ממך.
הבן, זהו מנהגי-
בהבחיני כי משהו טוב הוא,
נסוגה אני מיד.
מכסה עיניי באצבעות מיומנות
ומתחילה לפסוע לאחור,
צעד אחר צעד,
עד אשר מיטשטש הינך
בכל מקום
פרט
לליבי.
מה הקשר בכותרת???
איפה ההאנג אובר..???
מאחד שיש לו ניסיון בכך על רקע שבועי תמידי...
עכשיו מי גנב לי פה את הבירה????
שמישהו יודה כבר...????איפה הבירה???
[ליצירה]
מה הקשר בכותרת???
איפה ההאנג אובר..???
מאחד שיש לו ניסיון בכך על רקע שבועי תמידי...
עכשיו מי גנב לי פה את הבירה????
שמישהו יודה כבר...????איפה הבירה???
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
[ליצירה]
הדס, זו אכן אנפה. יכול להיות שלא זיהית פשוט כי היא מכווצת ומכורבלת מקור. בד"כ הן זקופות קומה וארוכות צוואר (אם תרצי, אשלח לך תמונה. עשיתי לה בוק שלם...).
אה, וזה צולם על חוף הים כמובן.
[ליצירה]
היי, זו המצלמה שגמני משתמשת בה! :-) (לפחות עד שאחסוך מספיק כדי לשדרג). אשר לתמונה- אהבתי יותר את הגירסה המקורית ("חיבוק"), היא יותר אמיתית,אותנטית.
[ליצירה]
במאמץ עילאי אני מתגברת על הציניות ("לראות את היופי בדברים הקטנים"..אין יותר קיטש מזה) ומודה שזה סיפור יפה, ובעיקר נעים וזורם לקריאה. (ותודה לילד שהמליץ והביאני עד הלום)
תגובות