קרעים
עוד אחד .
-
מילא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יותר מדי!! אנא, רחם עלי! יש לי רק מוח אחד, וזוג עיניים ממושקפות שלא מסוגלים לחדור מבעד, ונותרתי גדם מעודף שכליות. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] על אף שנאתי לפוטו שופ... [ליצירה]
- [ליצירה] על אף שנאתי לפוטושופ,מוכרחה להודות: כמה יפה! גם ויזואלית, לא רק מבחינת המשמעות. ויופי+מסר זה תמיד שילוב מנצח. [ליצירה]
- [ליצירה] אנסה לתאר בקצרה את החוויה שאני עובר בקריאת השיר: הבוטות בשורות הראשונות מפילה מהרגליים. זהו. אין יותר תשובות, אין קרקע מוצקה לדרוך עליה. וכך השיר לוקח אותנו ל'ים' ,למציאות שדבר לא ברור בו . השבילים, אין בסופם. כלומר אין נקוודת אחיזה ברורה, אי אפשר לסמוך על אור בקצה המנהרה... או שאולי אפשר? אולי יש אור אחד בודד בוהק? כמעט לא קיים אבל כמעט לבן, כמעט תקווה? אולי בסוף יהיו לכל פתרונות? אבל כרגע, מעבר לחוסר הוודעות, מכה המציאות הקונקרטית, מגע ידה החם של האחות, קיום אנושי מיידי וממשי שדוחק הצידה את הרלוונטיות של הרגשת חוסר הברירות. כאילו עוד רכע ייפול כוכב- התקווה הנואשת של ילדה קטנה מאפשרת להאחז במשהו גם אם הוא לא וודעי, לא ממשי, אור הגיוני. הילדה הקטנה מאמינה גם בלי הוכחות, ומגע ידה החם וחלומותיה נותנים תיקווה חדשה, כמו כמשאלה שמביעים על כוכב נופל... כמובן שאני לא מתיימר לומר שזה ה"משמעות" של השיר, רק חלון קטן למה שזה עורר אצלי, מצפה לפרסומים נוספים, תודה שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] כמובן שברוב עצלנות לא טרחתי לבדוק את המקור וצטטתי הפוך, זה אמור להיות " בין ארור המן לברוך מרדכי" ועמכם הסליחה. למרות ששעוד "ונהפוך" אחד לא יכול להזיק נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] משובח... השורות האחרונות כובשות, אני לא עומד בפני מילים כמו 'כפיסים' ו'פרודות', עברית עושה לי את זה... השורה "תשפיע אהבה" מעט מיותרת, לטעמי, ואולי גם ה "ואני עץ" אבל זה רק אני , מעדיף רמיזות על פני ישירות, בכל זאת נוגה וניפלא שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] שימוש מצויין במבנה, אבל קשה לי להיות שותף להיפוך האופטימי בסוף, מה גם שהוא לו מוסבר דיו. אגב, ברגע הראשון היה נדמה לי שזה תגובה לדבר האחרון שכתבתי (כן כן, נורא אגוצנטרי מצידי...) ממש אתמול, אבל שניהם פורסמו באותו זמן. בכל מקרא הדמיון די מפתיע (חוץ מהאופטימיות) מוחות גדולים וכל זה... יום טוב ו"מלכות שבהוד" שמח נביש [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ראשונה לתשס"ו! כתוב נפלא כרגיל, (התהליך הנפשי כמסע, ההרמזים למעשה מבתמלך, הקישורים לאקטואליה). עצם היציאה למסע והחיפוש הוא כבר סוג של הרהור תשובה לא... לא כל כך הבנתי את הסוף, זה נראה קצת מבוסס על חוויה אישית תהה שנת סליחה ומחילה (או לחילופין סוודרים וחצילים) שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] אני קרוע? בסוף כולכם תודו לי שהזהרתי אתכם... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיוון שונה מ"מכורתי"... נורא חסר לי כאן את השלטון המופלא שלך במילה ובניגון... יש כאן טון מעט מטיף ולא שירי. זה מתאים לתחושה הערומה, המחפשת הבתים השני והשלישי קצת נאחזים יותר מידי בקלישאה של הגוזלים והקן ופריצת המסגרת ואין להם כל כך קיום מצד עצמם או את העצמה של "המקור היחיד המצייץ", וזווית הראייה המצמררת של "מעל לכנפיים"... הזה מחיר החופש? [ליצירה]
- [ליצירה] הכל על המחשב בפוטושופ אבל בלי הרבה אפקטים, בעיקר מריחות ומברשות שונות [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לנסח את זה בתור מדרש ולצרף את זה למדרש איכה, או להמציא קובץ חדש ,יקראו לו משהו כמו "מדרש מקיץ נרדמים" או "ברינה יקצורו"... (או יחפורו) הייתי מוסיף רק כמה מימיות זיעה של חיילים, או שאולי הם הצטרפו בג'ריקנים מכפר מיימון? שמואל [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי בשורה התחתונה ראפ ישראלי אפשרי או לא? ואם לא אז לא ממש הבנתי למה? למשל סגול 59 עשה ראפ ממש בסדר, (למרות שהצד המוזיקלי על הפנים) ואפילו לשבק"ס יש כמה יציאות טובות (מוזיקלית, ומבחינת איכות הראפ). אז מה הבעיה? [ליצירה]
תגובות