כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
חשוף טרי
צילום מעניין, בניגוד לעצים הכרותים האחרים, שהשלימו עם גורלם, נראה כאילו העץ עדייו מחכה לגואל למרות שסופו ידוע, אהבתי את הצילום. לא אהבתי את הכורת.
[ליצירה]
מרשים
צילום מאוד מאוד יפה בעיני. גם הניתוחים שנתנו לו המגיבים.
ושם בדוי- קשור או לא קשור. כל כך נכון מה שכתבת. גרמת לי לדמוע...
שנשמע רק בשורות טובות
[ליצירה]
כי האדם עף השדה. מבחוץ אפור, עבה, סגור, מתגונן,
מבפנים כולו חי, ריבוי גוונים, שכבות שכבות, מים, זרימה.
וכמו העץ, גם את האדם אפשר לחשוף בשתי דרכים. אפשר להתבונן בגדילה שלו, בענפים, בעלים, בפירות, במעשיו, בדרכו, באופי
ואפשר להתבונן בו כשהוא נגדע. אז הכל נחשף בבת אחת. אז, בהספד, כולם יודעים הכל. אפילו אנשים שלא הכירו אותו בחייו מכירים אותו לאחר מותו.
סליחה שבלבלתי בשכל, לא יודע אם זה קשור לתמונה, אבל זה גרם לי לחשוב על זה. תודה!
[ליצירה]
ליתוש, המדריך שלי בקאמרה אובסקורה טוען שהצילומים המוצלחים ביותר נוצרו בטעות (ע"ע הנזל אדאמס למי שמכיר), ובכך אני מסכימה עם שניכם, א-ב-ל
יש ערך עצום בעיני לכוונת האמן. קודם כל-עבורו, לבחון עצמו אם השיג את שרצה, איזה טעויות עשה, איך משתפרים וכו'. ושנית, עבור הצופה. נסי להתבונן בצילום סתם כך, ואח"כ להתבונן בו שוב תוך הסברים של הצלם-מה תפס את עינו ולמה התכוון. החוויה תהיה שונה לחלוטין!
כוונת הצלם הופכת את התמונה מסתם תיעוד מציאות אובייקטיבי, לאמירה מנקודת מבט אישית. זו דעתי.
וישראל, מתנצלת שתפסנו לך מקום בתגובות לצורך דיון כללי :-)
[ליצירה]
וואו!! זו פעם ראשונה שאני קוראת משהו מקטגוריית "אגדת ילדים" וכמו שחשדתי- היא אינה מיועדת לילדים כלל ועיקר.
בד"כ אני בעד ביקורת בונה, אבל פה.. חבל להרוס את הקסם בניתוח קר. נהניתי, חייכתי, הרהרתי, ורצה לקרוא שוב! :-) יש לך את זה
תגובות