[ליצירה]
אני דווקא אהבתי מההתחלה את הביטוי " ריק של מלאות."
גם בלי ההסברים של סתמית , זה נשמע לי מתאים לאמירה, למשמעות.
(סתמית- בכל זאת ההסבר מאד יפה, דימוי שלא בהכרח שהייתי מגיעה אליו...)
[ליצירה]
להסביר?
גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב.
אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא...
אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר...
[ליצירה]
סתמית, קראת את 'גבעת ווטרשיפ'?
סתם הזכיר לי.
השיר יפה.
אחשוב עליו עוד, את זה אני יודעת.
את ההתחלה הבנתי, והזדהתי, אבל-- ריק של מלאות. צריך להקדיש לזה עוד כמה קריאות.
[ליצירה]
זה לא "מלאות של ריק"?
ניסיתי להתחבר ל"ריק של מלאות" ולא הרגשתי אותו. לעומת זאת, "מלאות של ריק", אני יודעת בדיוק מה זה. לא מה זה אצלך, אלא מה זה אצלי, שהתחושה של הריק כל כך מציפה, שיש לה משמעות, שהיא תופסת מקום- לא פחות ממה שתופס דבר שהוא כאילו, ממשי וקיים יותר מן ה"ריק", שכשאתה מלא בתחושה הזו, אתה לא יכול להרגיש שום דבר מעבר לריק ריק ריק ריק..
אבל אולי רצית (חוץ מלפרוק) להשאיר אותנו מהורהרים לגבי המשמעות של הביטוי.. אולי שנחשוב שיש שם עוד משהו מעבר לכלום..
חזק ואמץ!
[ליצירה]
באמצע!
אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום...
[ליצירה]
אם הבנתי נכון את רסיס
אני דווקא איתו ולא עם הערוגה.
כן, יש פעמים בהם אני מרגיש שאני מנסה אבל לא מקשיבים לי (לא תמיד, לפעמים זו כן אשמתי). לא בקטע של "זה לא מתגשם", אלא פשוט לא מקשיבים לי.
ובכל זאת, ממשיכים נסות
[ליצירה]
אוי השעה...
היא לא נותנת מקום וכח להאריך ולהיכנס לפילוסופיה, אבל יש הבדל בין "אפילו האמת היא סוג של שקר" (כהגדרתך) לבין "אפילו השקר הוא סוג של אמת". ולא רק הבדל של זזה לא אותו מבט על המציאות, לא "לראות את הדגים הלבנים או הציפורים השחורות" בציור של א'שר. זה לא לומר "הכוס חצי ריקה" או הכוס חצי מלאה". זה לומר "הכוס ריקה, גם מה שנראה מלא" לעומת "הכוס מלאה, גם מה שנראה ריק". זה לטעון שני דברים שונים!
מקווה שהובנתי (ב"על עצמי" הישן שלי היה כתוב שהבעה בכתב איננה הצד החזק שלי).
[ליצירה]
זה ממש אחרת!
מה שאתה כתבת ומה שילד כתב!
מה שאתה כתבת יותר מתאים לכותרת שלך (ולהסתכלות קצת כואבת על המציאות), מה שילד כתב זה יותר יפה ואופטימי.
לפעמים אני מעדיף ככה ולפעמים ככה.
[ליצירה]
רגעים קשים
רגעים בהם אתה אומר "מישי צודקת".
זה אכן "הו" ולא "או" (ואת אכן קטנונית, אבל גמני).
וגם אם המילים לא מדהימות, הביצוע של תיסלם חביב ביותר (גם אם במקור זה לא שלהם).