הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש זקנה, או מה? חייכתי לתגובת הנסיך הקטן על החופש מצד הילדים, אז בתור נציגת ההורים אני מודיעה שגם אני ממש אהבתי. אחד הדברים שאנחנו באמת מנסים לגדל את ילדינו לפיו הוא האופי של הילד עצמו. מקווה שנצליח! (ואגב, בנושא זה מומלץ מאוד הספר של הרב אבינר תורת אימך, שגם תומך בדעה זו) בעצם, מה אגב? אני בטח הזקנה היחידה פה שנמצאת בצד השני של המתרס.... אז לילה טוב ילדים! ולדנה: אהבתי! המשיכי כך! [ליצירה]
- [ליצירה] כבר הרבה זמן לא קראתי יצירה כזו עוצמתית... חזק ומדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] "...לא מפסיק לרקוד גם כשהמוסיקה נגמרת משהו בחיי הולך להשתנות..." [ליצירה]
- [ליצירה] אוי כמה שזה מוכר! אתה כותב וכותב, וכל מה שיוצא זה ערימת מילים מגובבות שאולי מזכירות איכשהו את מה שרצית לכתוב וכל אחת כבדה כמו בלוק. דווקא יצא לך שיר די טוב, יחסית ל"שומם ומחוספס"... אהבתי. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... ממש מיוחד ולא מושלם... :-) דנדוש [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר בנוי בעיקר מהחסרים, אנחנו לא יודעים מה הוחסר ואנחנו לא יודעים מה נכתב. גם הסיטואציה כללית וללא פרטים והשיר קצר ומקצר באינפורמציה. דווקא זה מה שיפה בעיני. קיטשי? נכון. זה לא הדבר הראשון שהייתי אומרת, אבל יש בזה. אז מה? גם את צריך... (במינון!!) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הזרימה של השיר. למרות שזאת סיטואציה מוכרת, הוא ממש מביעה ולא בצורה משעממת או חוזרת על עצמה... השיר יפה, השאלה מה עושים עם המציאות! דנדוש [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! יש לשיר הזה איכויות שאני אוהבת. מצריך קריאה שניה. [ליצירה]
- [ליצירה] עִברים דוברי גוֹיִּית- ועוד ביטויים יפיפים. מזכיר לי את תחושתי, שברור שיפלו השמיים, שברור שזה מהלך אלוקי, שיחזיר המון או יאבד אותם... (ואני לא אומרת עכשיו שזה לא אלוקי, זה לא קשור...) מעניין אותי לדעת מה התחושה שלך היום, הרבה זמן אחרי?(וזו שאלה באמת, לא מקנטרת.) חוצמזה - אין לי מה להוסיף, השיר מדהים, העיברית מקסימה והאמת, עצובה כשהיתה. שירך נגע בי. דנדוש. [ליצירה]
תגובות