הזדהות - למצוא רסיסים
של עצמך בהשתקפויות של
אנשים אחרים.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בס"ד. כל כך נכון ומדוייק! יופי של משפט.. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה :-) מבטא את זה די טוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] כחייל קרבי, תמיד חלמתי למצוא רסיסים משל עצמי בגוף של אנשים אחרים. זה אומר שהזדהיתי איתם? [ליצירה]
- [ליצירה] היי אדם! שים לב: "בהשתקפויות של אנשים אחרים"; לא "בגוף של אנשים אחרים" כמו ש'תה כותב. החיילים הקרביים של ימינו, גם כן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מבין רסיסים בהשתקפויות שלהם הכוונה איך שהם משתקפים דרך הכוונת הטלסקופית שלי? [ליצירה]
- [ליצירה] "מעט מאוד יודעים להקשיב. הטרדות שלהם מושכות אותם אל מחוץ לשיחה או שהם מנסים בתוך תוכם לשפר את המצב או שהם מדמיינים כיצד תהיה הכניסה שלהם כשהשני יסתום כבר את הפה ויגיע תורם לעלות לבמה" (חוש השלג של סמילה/ פטר הוג) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, שרה, כתבתי משהו לא רציני. אני נורא מצטער שפגעתי. מיד אשתדל לתקן את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה התגובה הרצינית ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן. רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים. עד כאן הסתלבטות על שרה. ודנדוש: דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אדם יקירי, אמנם ההליקופטרים עדיין באוויר, הגיפים עדיין בכוננות והחיילים הקרביים עדיין מנסים לתפוס את היימח שמם, אבל יש עדיין דברים פיוטיים מאשר חייל קרבי. היית לאחרונה במילואים? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש... זה כתוב ממש מדהים! אני אוהבת בעיקר בגלל שזה ממש נותן תחושה של פיוט מיום הכיפורים... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... חזק ומחזק, אותי לפחות. אוהבת. [ליצירה]
- [ליצירה] חולקת על חלמונית. השילוב בין חדש לישן פשוט מצוין. מה, באמת חשבתם שהיה גן ואוניברסיטה ומכונת גילוח?? ברור שלא!!! זה מעולה, זה עושה את את וזה שובה לב!!! אחלה יצירה! [ליצירה]
- [ליצירה] שובניסט אחד! ככה אתה מנסה לקטלג אותנו? פלא שאתה נשאר לבד??? חמוד לאאלה... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון חמוד אבל יש עוד על מה לעבוד. את באמת בת 9? אם כן, אז יש לך עוד המון לאן להתקדם ומה ללמוד. עד שתגלי את המילה שלך... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אחת מאהבותי הגדולות הוא הנסיך הקטן. רק מה? חבל לי, ודווקא בעיתון לחיילי ישיבה, שהפוטנציאל הגבוה שנמצא ברעיון, לא מוצה. אתה לוקח את ה"דתי" ומציג ממנו "מבוגר אמיתי" בניגוד למה שיכולת לעשות ממנו... כאילו הוא משתלב לגמרי בעולם מבחוץ, ואנחנו, הרי מאמינים, שיש לנו סגולה מיוחדת, בעצם היותנו יהודים, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] (ובמילים אחרות: ללא מילים...) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... אבל אל תדאגי. איך שגומרים ת'בצפר, קולטים כמה זה לא בפרופוציות... אבל זה רק השלב שאחרי, כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] לג'ורג ולגלי-ה, אני מניחה שעצם העלת הדברים על הכתב, וחוסר ההתעלמות מהם, כבר היא בעצמה מעין "ואז ניסיתי שוב..." את הציטוט של שולי רנד אנני מכירה, אבל הוא גרם לי לחייך, כי מה שנכון, נכון. תודה על תגובותיכם, שבת שלום! נ.ב. גלי-ה, נכון שדנדוש זה פשוט, אבל זה גם תלוי איזה ביסלי את בוחרת... [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את האסוציאציות בשיר, זה כמו תמונות. וזה תמיד חוזר לזה שהיא חשבה שהם יהיו בפריז. זה כמו שהמחשבות נודדות ואז אתה נזכר על מה רצית לחשוב ושוב נודד ואז שוב נזכר... אהבתי. [ליצירה]
תגובות