<align=center>יש תאוריה הגורסת כי אם אי פעם מישהו יגלה לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן, ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר.
יש תאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה.
(דאגלס אדאמס)</align>
[ליצירה]
זה כבר נעשה.
ובאמת, נו, לא יפה ככה בהמלצות העורכים. זה לא מכובד. וגם לא יפה לירוק לבאר וכו', ולא יודעת מה קרה, ולא אכפת לי, אבל, נו, יאללה. וזאת לא יצירה רעה. ומהכותרת, אסף, כבר חשבתי שאתה אומר שעם כאלה יצירות אתה לא רוצה להיות עורך, ולא הבנתי מה הבעיה.
שתהיו לי בריאים.
[ליצירה]
לפעמים,
לפעמים הלב צריך להראות שהוא נפגע, בשביל שיהיה לה למה לחשוב פעמיים!
ובסוף פוגעת גם בעצמה, רק בגלל שהוא לא צעק.
אוף.
שיר נכון. לא הייתה אחיזה. העשן. וואו. תודה.
[ליצירה]
אריאל,
אולי תגיד את זה לאח שלך?
שיער אסוף (לבנים!) זה לא יפה!
עדי (שאין לה כמעט שיער כי ילדות חמודות מהמרכז קליטה בלוד חשבו משום מה שהוא יפה והן רוצות גם והתעללו בי עד שחציו [לפחות!] נתלש, אז היא בכלל לא יכולה לאסוף את השיער. טוב, כמעט. )
[ליצירה]
**.
שיר שיוצר תחושת הזדהות עמוקה.
הרגשות שמוכרים לכל אחד - השליטה, לאבד שליטה=לאהוב, החולשה שבשחרור הרגש.. אני חזקה - אף אחד לא משפיע עליי, לא שולט עליי.
המילים שלך. יש איזה שיר שמדבר על זה, של ויטני יוסטון,
And so you know the way it feels to cry
The way that I cried when you broke my world in two
And baby I learnt the way to break a heart
I learnt from the best
I learnt from you
סתם, הזכיר לי.
[ליצירה]
הוי, רעיה,
זה ממש מפחיד.
מפחיד שאי אפשר לכבות.
מפחיד שאי אפשר להגיע אליו.
ולכל אורך הקטע נדמה היה שהנה וזה מתאפשר ושמול הרצון החזק הזה כלום כבר לא יכול לעמוד
אהבתי ממש. אהבתי את הירוק. זה יפה. שבוע טוב.