<align=center>יש תאוריה הגורסת כי אם אי פעם מישהו יגלה לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן, ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר.
יש תאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה.
(דאגלס אדאמס)</align>
[ליצירה]
כל כך מתוקי!
אחותי ואני החלטנו לשים מלכודת עכברים.
אבל שום עכבר לא בא.
אז הכנסתי בובה-של-עכבר-כזאת-שרועדת-כמו-עכבר-כשמושכים-בחוט, והיא התעצבנה עליי. אז אמרתי לה שתשתוק ותשב יפה בתוך המלכודת. ואז אחותי באה, ראתה את זה והתחילה לייבב, שזה לא מוסרי מה שעשיתי, והפואנטה של כל הקטע הזה, היא:
מלכודת עכברים זה לא מוסרי!
ובמיוחד לא לבובות.
[ליצירה]
וואו.
זה שיר מדהים.
מדהים.
יפה.
אין לי מילים.
(למרות שנראה כאילו יש כמה טעויות דקדוקיות, שׁפתיך עם נקודה בצד ימין של השי"ן? אז לא הבנתי את המילה. תזכורי? אמותה? זה רק בשביל הקצב? המילה יפה כך יותר, אבל זה מוזר..)
פשוט,
וואו.
(אוף, תגובה חסרת תוכן. לא אוהבת להגיב ככה. אבל זה שיר מדהים.)
[ליצירה]
בטח שפיספסת.
צהוב. הכל צהוב.
אם שותים בירה ואוכלים בוטנים, הרבה יותר קל לעבור בפעם הראשונה את כל העניין של פירוק האטומים והרכבתם מחדש במקום אחר. הנה ציטוט, יש לי רק את האנגלית, מצטערת:
Ford Prefect said: "I bought some peanuts."
Arthur Dent moved, and groaned again, muttering incoherently.
"Here, have some," urged Ford, shaking the packet again, "if you've never been through a matter transference beam before you've probably lost some salt and protein. The beer you had should have cushioned your system a bit."
לפני-כן הוא אמר לו גם לשתות הרבה בירה, אם אני לא טועה, כי זה מרגיע, בשביל זה.
[ליצירה]
הפעם, לשם שינוי,
אני אהיה לטובת הרן (:
זה לא הקטע של להתבייש במוצא. חס וחלילה. אבל - כולנו יהודים. במה יש להתגאות? התוניסאים יותר טובים מהארגנטינאים? אף אחד לא ינסה להסתיר את המוצא, אבל אין שום סיבה לתלות אותו בשלטי-חוצות, הרי - מה זה סך הכל? לכולנו יש עבר משותף, כמו שאמר עייזר ויצמן (שירגיש טוב...). עבר משותף, הנפש היהודיה שלנו הייתה בכל המקומות, אין שום סיבה להיבדל. אנחנו הכל.