<align=center>יש תאוריה הגורסת כי אם אי פעם מישהו יגלה לשם מה בדיוק נועד היקום ומדוע הוא נמצא כאן, ייעלם היקום כהרף עין ויוחלף במשהו מוזר ובלתי מובן עוד יותר.
יש תאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה.
(דאגלס אדאמס)</align>
[ליצירה]
לשקופית אור,
יודעת? זה כל כך לא בסדר. בכל מקצוע, בכל דבר שלומדים, תמיד יש איפה להאשים את הגננות.
אבל - קראתי את זה שוב,
וזה הסתדר לי גם ככה.
אז אומנם זה לא הלכתחילה, אבל גם ככה המשמעויות נשארות אותו הדבר, והנכונות והנאמנות לתנ"ך.
[ליצירה]
אני חושבת,
שגם וגם.
היתה השתלטות של המשיחיסטים על המאבק. והפיכה-למשיחיסטים של חלק מהציבור.
וזה רק הנגיד את ה"נורמליות" של הצד השני. איזו נורמליות מדהימה, משקפיים עגולות ואוניברסיטה. אלא, שעם הנצחת הסטיגמות, ה"נורמליים" האלה הפכו ל"שפויים" ול"חכמים", ובעקבות זאת, גם הצודקים. כי ככה זה כשחושבים בשחור לבן. ולעניין הזה, תורם המסך הלא-כל-כך צבעוני שבסלונינו.
[ליצירה]
הו, תודה לך!
אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.)
[ליצירה]
יגד, קר
מנסיון,
כן, זה שיר אופטימי וכיפי. היו קטעים שפתאום היה דרוש ניקוד, "חיים שבו לך-הוא".
וואטאבר.
איך אומרים בבמה, 4.5.
וכמובן, כדאי להשקיע יותר מבחינה חיצונית, סוגריים במקום הנכון, רווח אחרי פסיקים, וכו'. זה מוזיל את הקריאה, ולכן גם את הכתוב.
[ליצירה]
..
רדפוש, אני פשוט אוהבת אותך! (;
אין עליך.
זהו. הייתי בטוחה שכתבתי על זה אבל מסתבר שלא; יש את העניין של ההדרגתיות בהבנה. בהתחלה הכלים - אז הלא מובן - החצי מובן - המובן והמסודר באופן שלם.
לילה טוב.