זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת...
שלא נדע צער.
פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער".
זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים.
אבל...
מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת.
נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת.
[ליצירה]
נכון...
זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת...
שלא נדע צער.
[ליצירה]
באמת?
פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער".
זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים.
[ליצירה]
אני חושבת שזה נכון
אבל...
מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת.
נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת.
[ליצירה]
[ליצירה]
יו.............
כל כך המון הרבה-הרבה מטוסים זעירים ללא טייס..... הוי, כל כך הרבה!! שיהיה לכם רק-רק-רק טוב והמון בהצלחה בדרך החדשה המשותפת ו... ו... ו... אההה!!!!!!!!!! הם עושים את זה... שתלכו בדרכים נעימות ותמימות. (חה-חה.) ((:
(בהתחלה חשבתי ש - זהו, דברים שכאלו מרגשים אותי כבר "רק" במובן של השמחה של האחרים, כבר חלפה-לה ההרגשה של "גם אני רוצה!!" התחינתית-כמעט, האולפניסטית המטורפת. אבל השיר הזה... אין מילים... בעצם יש -
גם אני רוצה!)
[ליצירה]
מדהים.
מעביר את ההרגשה. אי-הנעימות. ההקלה, אולי השלמה?
ההתחלה מפחידה. כי הנמשל כל כך יפה, למרות ההקדמה, חשבתי על כלה, שנדרסת רגע לפני החופה, ואז, כשמשליכים אותה על השבת, מבינים את הכאב...
אהבתי.
[ליצירה]
משחקים במחבואים,
מתחבאים מהחיים,
אמא לא מחפשת אותנו.
זרוק לי קוביית סוכר,
למשחק יש טעם מר,
אמא לא מחפשת אותנו.
בוא נצא מהפינה,
אמא לא מבינה...
[ליצירה]
שיר טוב.
כפתורים... טוב, כל הפלכיות - *כפתורים*!!!
(:
בכל אופן, הצד שמאל בצורה התחדש, אבל זאת רק אני, או שהכחול כהה יותר?
שיואו, רן, שיחקת אותה. כל שורה - קסם. באמת. (זה שאתה לא אוהב שירים שלי, זה לא אומר שלי אסור לאהוב שירים שלך! (; )
תגובות