ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] שיואו. זה פשוט ... מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] הממממ. לא זה ולא זה. מוות על קידוש השם? זה דבר שכולנו מייחלים לו, לא? שאם כבר, אז למות על קידוש השם. זה דבר גדול. [כמובן שגם לחיות על קידוש השם. אבל... סיום יפה.] [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, להזדהות, ממש. כאילו- היי, עכשיו אמרתי את זה- אם אני אמות יהיה ככה וככה. איך שיזכרו אותך לנצח. אה, יהודית- אנחנו מסתכלים. יש לך בעיות עם זה? :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצמרר.... תיאור כל כך דומה, נסיבות כל כך שונות.... הצבע הלבן, שמסמל את שיא האושר- את כל הצבעים גם יחד שנהיים לבן, וגם את הריקנות, של החוסר.... [ליצירה]
- [ליצירה] לשקוע בשינה, לתת לשינה לשקוע בך. תתקע את השינה במקום הראוי לה. בהישג יד, אבל לא קרוב מידי. היא עמוקה, תיכנס ולא תדע איך לצאת, תחשוב שאין כבר שום סיבה לצאת, צריך לדעת להפסיק. שים אותה על המדף. היא הסוד שלך, שאף אחד לא יגלה לעולם. תעטוף אותה בספר, בכדורים, בחלב חם. כשעוטפים משהו הוא פחות נגיש. אז מה יצא לך, הא? השינה האידיאלית לא צריכה תחפושות. אתה כבר תזהה אותה בחלומות טעימים שיעבירו לך את הלילה בנעימים ולא תזכור אותם כשתקום - הם שייכים לה, הם ילכו איתה. ==================== מלא ניגודים. ניגודים של אמצע הלילה. ניגודים טהורים. מזדהה בכמה קטעים. ואני התחלתי ללמוד תורה מתוך שינה. וחבל על דאבדין ומשתכחין. [ליצירה]
- [ליצירה] כפפות? זה אמור להיות מאיים? [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שמשפט המפתח בקטע הוא "ולאאאאאאא רוצה חברים אחרים..". בד"כ אני דיי מחבבת את הכתיבה שלך, אבל זה פשוט לא כתוב טוב, ונכון שאמור להיות מנקודת מבט של ילד בכיתה ג', אבל זה פשוט לא זה, לפי דעתי הקטנה. יום טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל.. אבל חייב להיות (כפל-לשון-לא-ברור-שכזה). זה חוש הטעם שלך שהתקלקל מלעיסת-יתר. יש עוד טעם, אבל אולי התרגלת אליו. תחפש את עצמך, תסתכל על עצמך, פשוט לא שמת לב. [ליצירה]
- [ליצירה] למה? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אבל- לראות את המסלול המדויק של החיים, רק בשביל ההנאה שבפריצתו?? (אם הבנתי נכון....) כאילו- למה לא.... להגדיר את הדרך כשונה- מראש? [ליצירה]
תגובות