ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] זהו. רן, יש לך כבר מעריצה אחת [ליצירה]
- [ליצירה] מעלה חיוך של אושר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדהים. כל כך נוגע. אמיתי, אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אה. טיפה מטושטש, הייתי אומרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ערכים מוחלטים? האם ערכים מוחלטים נובעים מאחורי כל התאבדות כזאת? זאת הנקודה, אני חושבת. חוסר האונים של המתאבד. הם אנשים חלשים. כמו אנשים שמתאבדים מטעמים אחרים. מנצלים אותם. אני חושבת שהיצירה באה להראות ש - ערכים מוחלטים הם לא תמיד הסיבה. (והייתי הולכת עוד ואומרת שאפילו לרוב.) (ולקרוא חצי יצירה? נו נו נו.) [ליצירה]
- [ליצירה] כן. מסכימה עם מה שכולם אמרו פה, תיאורים ממש יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] יש!! יש פה משפט בהשראתי, אני ממש שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי עד הסוף למי אתה צועק. אל השבת? הרי היא, כהגדרה של היום השביעי בשבוע, קבועה ובאה תמיד, לא צריך לקרוא לה. היא תבוא גם אם אתה נוסע בה בשבת לאכול צ'יזבורגר. אל אווירת השבת? הנֹעם? בשווקים זה כמו אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשוק, הייתי מכריז ואומר - שבת היום לה'. אבל פה זה נשמע שונה. לא יודעת. למי אתה צועק. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת, (תגובה ראשונה)- את אומרת בעצם, שזה לאו דווקא שיש מטרה להגיע לדבר כלשהו, העיקר הכיף (והפחות כיף) שבנסיונות, והדרך לשם. (מזכיר לי את 'חולות התפילה' של יהודה עמיחי.) זה קשה. צריך לחשוב על זה. (תגובה שנייה)- יש שלם שהוא שניים והוא אמיתי וישאר לנצח? זה נראה בלתי אפשרי. לא מציאותי. איך זה שהזוגות שנראים הכי מושלמים שיכולים להיות מתפרקים. איך יכולה להיות אהבה נצחית. זה מושג מפחיד. (תודה על החיבוק. שבוע טוב.)(נו ברור שיהיה שבוע טוב, כשצורה עולה, לשם שינוי.)(בלי עין הרע!) [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט, פשוט יפה ומדויק. [ליצירה]
תגובות