ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם חושבים... אתם חושבים ששיר יותר יפה ככה, כשהוא בלי כל הרווחים הענקיים שיוצאים מכך שצורה הופכים כל שורה לפיסקה? [ליצירה]
- [ליצירה] שיואו. זה פשוט ... מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אורי, משום מה כשאני נכנסתי, השורות היו באנטרים אקראיים ולא מובנים. התפלאתי, אורי עובר לשירה פוסט-מודרניסטית?! איפה מבנה הבתים המוכר, הישן והטוב? אבל בסדר, זה תוקן, והכל יופי טופי אחלה בחלה. שיר עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, עלה, עלה שלי, אנה תתגלגלה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, טל! בתור חברת מערכת עיתון, אני נדהמת ממך! בי"ס לאומנות, לא שופטים, אוי, את קורעת.... צילום מדהים. (מציאת העומק בכל דבר, כישרון אדיר.) (אבל גם האיכות טובה. יצא מה שרצו שייצא.)(לפחות כך נראה.) [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, יותר טוב לחתוך אותם לחתיכות ולטגנם בשמן עמוק, תחשבו על קפיצה קטנה של טיפת שמן ממחבת שכזה - טיפה כזאת שנוגעת בכם. ועכשיו תחשבו איך זה להתבשל בתוך זה הרבה זמן. הו, צ'יפס. כן כן מישי, את פשוט רחמנית. [ליצירה]
- [ליצירה] יצחק, מה נסגר? הו, הו. וזה לא את, זה אתם. [ליצירה]
- [ליצירה] (ושוב עדי מוצאת את עצמה עומדת מול שיר של יאיר, ומרגישה אותו, ולא מצליחה להבין מה, ונשארת שותקת וחסרת מילים.) [ליצירה]
- [ליצירה] זר, פשוט רעיונות מעולים לכותרות, אין, אתה העגנון הבא. [ליצירה]
- [ליצירה] כתבתי דברים טיפשיים. ואז זרקתי אותם. אחר כך רציתי לקרוא, רק בשביל לזכור מה הייתי... אבל לא יכולתי. כי זרקתי. תאר לך מה היה קורה אם החבר של קפקא אכן היה שורף את כל כתביו? האמת, התוצאה הייתה מעולה מבחינתי, כי עוד לא סיימתי לקרוא את "המשפט" ויש לי בגרות על זה השנה, אבל יש אנשים שטוענים שזה היה יכול להיות חבל מאוד. [ליצירה]
תגובות