זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת...
שלא נדע צער.
פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער".
זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים.
אבל...
מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת.
נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת.
[ליצירה]
נכון...
זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת...
שלא נדע צער.
[ליצירה]
באמת?
פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער".
זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים.
[ליצירה]
אני חושבת שזה נכון
אבל...
מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת.
נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת.
[ליצירה]
[ליצירה]
הו, תודה לך!
אכן, ממש חוצפנים, אלה. כאילו, פסדר, מה שהם אמרו אז בסבבה, אבל כזאת נימה של זילזול! אם הייתי מכירה אותה, הייתי מרביצה לה. (אני מכירה אותה, אני מרביצה לה.)
[ליצירה]
ביקורת?
גם בתור זאת שהתיימרה להיות המעריצה מספר אחת (א לונג טיים אגו..) - תחדש, נבקר. בכל פעם זה נוגע, נותן את ההרגשה שבוודאי שרצית לתת, כמו קסם, מכניס את כל הכאב, היופי, בכל פעם זה מדהים.
תחדש, נבקר (:
[ואתה גם יכול לבקר, אהם אהם.]
שבוע טוב.
[ליצירה]
וואו.
זה שיר מדהים.
מדהים.
יפה.
אין לי מילים.
(למרות שנראה כאילו יש כמה טעויות דקדוקיות, שׁפתיך עם נקודה בצד ימין של השי"ן? אז לא הבנתי את המילה. תזכורי? אמותה? זה רק בשביל הקצב? המילה יפה כך יותר, אבל זה מוזר..)
פשוט,
וואו.
(אוף, תגובה חסרת תוכן. לא אוהבת להגיב ככה. אבל זה שיר מדהים.)
[ליצירה]
ונחמד
שמגיבים לי
על יצירה שכל כך אהבתי.
זה חשוב, להגיב.
[ליצירה]
[ליצירה]
בלילות כאלה,
אני מרחמת על עצמי,
ואז בוכה,
ואז מפסיקה,
ואז שונאת את כולם,
ואז מפסיקה,
ואז הולכת לישון בהקלה,
ואז זה לא הולך,
ואז נהיה משעמם,
ואז, עד שמישהו יתקשר, אני משחקת בפלאפון,
ואז שומעת את האנשים שמוקלטים אצלי, ונזכרת שאני לא שונאת אותם,
ונרדמת.
תגובות