ולפעמים היא חושבת,
למה רק לי אין דוד גיבור שנפל במלחמה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אויש.. ..מהמחשבות האלה, שלא נעים לנו (לי לפחות) להודות בהם. חזק וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון... זה כמו אחרי פיגועים, לא עלינו, קודם כל מקווים שלא נפצע או נהרג מישו שמכירים וכשזה קורה מצטערים שלא מכירים אפילו מישו אחד, כי אז קשה יותר לכאוב באמת... שלא נדע צער. [ליצירה]
- [ליצירה] ... חס וחלילה לא רוצה דוד גיבור כזה מעדיף דודים חיים , באמת אף פעם לא חשבתי אפילו בכיוון הזה , את יודעת זה גם נשמע מאוד אגואיסטי . [ליצירה]
- [ליצירה] באמת? פשוט, אני מכירה המון אנשים שכן חשבו את זה. וגם לא מנקודה של "לא להתחבר לצער". זה אכן אגואיסטי, אבל- תחשוב מנקודת המבט של מי שאומר את זה.... ילדה בגן, אפילו, רואה את כולם עצובים, מתפארים בדודים הגיבורים שלהם, שמתו במלחמה. תראה את אלה שיצאו ממנה חיים, אבל בלי עין או משהו כזה. זה הערצה, סגידה אליהם.... במובן מסויים. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה נכון אבל... מכיוון שנתת את זה ככה במשפט אחד הקורא (שבמקרה זה הוא אני) לא מצליח לפתח אמפתיה כלפי הדמות שאומרת. נכון שכולנו לפעמים רוצים סיבה שנטיל בה את כל סיבות הצער שלנו ועוד זה יהיה לגיטימי, והעולם יחבק אותנו, אבל משפט כזה תלוש מהקשרו לא גורם לי להתחבר אליו, על אף שיש בו מן האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עצוב ולפעמים נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ומרגש... מאוד קולע... ולפעמים גם די נכון אפילו שזה כואב... תמיד בשמחה! :) בת מלך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] את, את, יש לך את זה (: חמוד... [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך עצוב.... *. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, עדיף להיוולד יום לפני 9 באב?? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, ממש תודה לכם על התגובות. זה ממש נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] הה, סוף סוף אתה מדבר לעניין. תנו לצה"ל לנצח! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, הרעיון כל כך עצוב. מסקרן, מה היה בסוף? [ליצירה]
- [ליצירה] יו! מרק דגים בישל קיפוד ברוטב מיונז! אפשר להבחין במוטיבים חוזרים בסיפורים שלך, הטלת משימה מטופשת על הגיבור המטופש בידי דמות מטופשת אחרת, וסיום/אי סיום המשימה בדרך מטופשת ביותר, שאיכשהוא מובילה להתקדמות העלילה למרות כל הציפיות. (: שתהיה בריא. שבוע טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אה, אורי, משום מה כשאני נכנסתי, השורות היו באנטרים אקראיים ולא מובנים. התפלאתי, אורי עובר לשירה פוסט-מודרניסטית?! איפה מבנה הבתים המוכר, הישן והטוב? אבל בסדר, זה תוקן, והכל יופי טופי אחלה בחלה. שיר עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כסילה שכמותי, ולא אדע מי ומי השטים. (שרה?) *. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר אמונה, זה גאולה? זה אחרי המשיח? או שאתה מאמין שאנחנו מסוגלים להגיע אל זה לבד? או שזה לא סותר וההפך מכך? [ליצירה]
תגובות