טובעת במעמקי השאול,
חסרת ישע.
ולפתע, מלמעלה- יד שמושכת אותי חזק-
מרימה אותי-
והנה אנחנו כבר בקו המים,
נושמת בכל כוחי
אוויר! אוויר טהור וטוב ---
אך לא לי הוא.
וכך, כמגנט, מושך אותי אוקייאנוס המוות בחזרה.
תלויה בין חיים ומוות, מתנודדת על קו המים.
זה מושך מזה, וזה מושך מזה.
בין ההנאה וכורח המציאות.
בין השמיים והארץ.
ואני- תוהו ובוהו.
וחושך.
(תשרי ה'תשס"ג)
-------------------
מה למעלה, מה למטה,
מה זה משנה-
צפה לי, להנאתי,
להנאתי!!
על פני ים המוות
כשכולי
פצע אחד גדול
(תשרי הת'שס"ד)
תגובות