יום הזיכרון- בואו ונזכור את מה שקרה. אולי אפילו נפיק לקחים לעתיד, כי עם שאין לו עבר וכו´ וכו´. כל טקס משמעותי באמת מראה לך איזה נקודת מבט שעדיין לא חשבת עלייה. עוד משהו. אבל- ישנם קטעים או שירים ששמים בטקסים פשוט- בשביל שנבכה. נקיים באהבה את מצוות היום. אבל זה לא נוגד את המשתתף, הצופה- בכלל לא!! הוא צריך לבכות, בשביל עצמו. שאח"כ, כשהוא יחשוב על זה הוא יגיד- יופי- בכיתי! וזה משמח אותו שהוא נהיה עצוב.