לבד. קשה לשאת משא של איש אחד, לבד. לראות דמדומים של ערב, כשהלב מנותק, מפורד. פנסי רחוב של עיר בחושך, אנושות יילחמו בַּשְחור. שמש אין שתסייע, ניצוצות חיוורים בכפור. שליט יודע כל, מלפניו מחיצות כבדות, לא הגעתי עד אליך, רק דופק על הדלתות. מהתלים דמיונותיך, מפרים סדרים פשוטים, מבעיתים. אחד, שיכור כזה, מתנודד, הוזה בזה, חלש, עצוב, כועס. בובת סמרטוט במחזה. נואש, מתבייש, מבקש, בדל שמחה, טיפת אושר אם יש, נושא עיניים לשמים. כולו יבש. עצוב, ריק משמחה. צא מאדמה חרבה, אל פני החיים, צא מפצעי מחשבה, לאהבה.