ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי, זה ממש חמוד. ממש. רק, איך לומר, קצת עיצבנו כל ההמוני אנטרים שבין לבין, זה עצר את הסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] איך לומר- שיואו, איזה כיף!! משהו כזה, נראה לי. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב נשאלת השאלה, מה אתם חושבים שיפה יותר? ככה? או עם הרווחים הענקיים בין שורה לשורה? [ליצירה]
- [ליצירה] רק עוד קצת, עוד מעט, עת יהיו לי נכדים, כשאצא לפנסיה, כשהאבוקדו יבשיל, החיים שאחרי המוות שונים מהחיים כאן. קודם תתחיל לחיות בעולם הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] . תחושת פספוס, מה? מתקרב - . [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, שווה ביותר. משעשע. (הא, מצחיק זה לא לרמה שלי!) [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש מתוק. נו, באמת, אין מילה אחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי, כמה שזה מוכר... כאילו - סבא שלי, שיבדל לחיים ארוכים, גם די חולה. עכשיו הוא בבי"ח, ואנחנו נאלצים שוב לעשות את ליל הסדר בבית. עצוב לי שבן-אדם שהיה כל כך גדול נגמר לאט-לאט... וכל הדיבורים של ה"איזה סידור נמצא לו" גם די מציקים. ההתייחסות הזאת... כי למרות הכל, כל השכל הענקי שיש לו, כל המידע, עדיין נשאר, למרות שהוא לא רואה ובקושי שומע. הוא מבין מה שקורה, וזה כל כך לא נעים... אני לא מבינה מה מחזיק אותו כאן. לא הייתי רוצה להיגמר ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לחייך? אור וטוב, מתגעגעים אלייך. [ליצירה]
תגובות