ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
תגובות
בעזרת ה'.... הוא יגיע וילמד אותך....
ממש יפה הזדהתי ואהבתי כל מילה!
פרח בר...
[ליצירה]
לפעמים,
לפעמים הלב צריך להראות שהוא נפגע, בשביל שיהיה לה למה לחשוב פעמיים!
ובסוף פוגעת גם בעצמה, רק בגלל שהוא לא צעק.
אוף.
שיר נכון. לא הייתה אחיזה. העשן. וואו. תודה.
[ליצירה]
כתבתי דברים טיפשיים.
ואז זרקתי אותם.
אחר כך רציתי לקרוא, רק בשביל לזכור מה הייתי... אבל לא יכולתי. כי זרקתי.
תאר לך מה היה קורה אם החבר של קפקא אכן היה שורף את כל כתביו? האמת, התוצאה הייתה מעולה מבחינתי, כי עוד לא סיימתי לקרוא את "המשפט" ויש לי בגרות על זה השנה, אבל יש אנשים שטוענים שזה היה יכול להיות חבל מאוד.
[ליצירה]
הוי, זה מבלבל, גם כן אתה!!
|זזה למעלה בשביל לקרוא את זה עוד 17,5539 פעמים בערך|
"
המלצר היה בן זוג נהדר לשיחה, משחק ידידותי של
גו (משחק סיני עתיק), או סתם כוס תה.
"
- "שיחה" זה משחק ידידותי של הממציא הידוע של משחקים סינים עתיקים הנקרא גו?
ו- כוונתך הייתה עוגה נוזלית? (צ'מע, איתך באמת שאי אפשר לדעת.. עוגה נולית. הממממ.)
לא הבנתי מה קרה בסוף, התנור היה בעצם מיקרוגל שהיה בעצם כלוב? או שהכלוב היה בתוך המיקרוגל? בכל אופן, זה היה נראה לי סתם יותר מידי, שלא משולב בין לבין, אלא מרוכז- סיפור שכולו הקטע של הבילבול, וזה מוזר קצת.
מעניין לכתוב את זה באנגלית.
או, שבעצם- אולי זה פותר כמה בעיות של זמנים? היי, יפה! חבל שצריך משהו שהוא יותר מאמר ופחות חיבור..
תגובות