ודיברנו על תנועות.
וניתחנו שפת-גוף.
וסיפרו על רגליים שאומרות אומץ,
ולימדו על ידיים מקרבות,
ואני יושבת פה, לבד, אחרי הכל,
מנתחת כל מילה.
כל תנועה, כל הברה,
את שפת הגוף שלך,
ומי ילמד אותי
את שפת-הגוף של
האהבה?
עדי .
-
אני אחלום לנצח...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פוליטי? לא. [ליצירה]
- [ליצירה] אתם קרועים אתם!!! בבקשה, פיקוח נפש- תגידו לבנץ שיראה את זה- ואולי נפשו תינצל במקצת, בכל אופן אני רוצה שהוא יראה את זה. מישהו הפנה אותי שוב לאותו 'הרהור' מקסים, קראתי אותו כמה פעמים, ירדתי לתגובות, ואז. טוב, בנץ, עכשיו לא נעים לי. אבל, נו באמת- עצה לחיים טובים ושלמים יותר- אף פעם, אבל אף פעם-- גם אם זה הדבר הגרוע ביותר ששמעת, שאתה הכי לא מסכים איתו בעולם, אף פעם אל תגיד על דעה של מישהו, או על דברים של מישהו אחר שהם מגעילים ומטומטמים, כי לפי דעתי, לפחות, זה מראה אך ורק על הרמה של האדם שאומר את זה. אתה יכול שלא להסכים, לחלוק, או במקרה שלך- לתקן דברים של מישהו אחר, שלפי דעתך זוהי טעות. בדבריך אלה, (טוב, חוץ מכך שממש בידחת אותי, אתה ממש בן אדם משעשע!!) כל מה שהשגת זה פירוד בעם ישראל, והרי נאמר לא תשנא את אחיך בלבבך, ואהבת לרעך כמוך - וכל שאר הדברים השחוקים האלה, שכנראה עדיין לא חדרו אלייך- אין שום סיבה לקלל ולהשמיץ סתם. עד כאן הקדמה. עכשיו- תגובה עניינית לדבריך- תראה, יש טעות בסיסית בדבריך- גש נא לראש העמוד, ותראה מה כתוב למעלה- זה הרהור. הרהור זה לא שיר, הרהור בהגדרתו- שנייה, אני אלך להביא מילון.. "הִרְהוּר- מחשבה או רעיון החולפים בראש." אכן, כמו שאמרת- הם חולפים. אף יותר משיר. למה אנשים שמים פה שירים שלהם? למה לא לשמור במגירה? כנראה שרוצים לשתף אחרים בזה, שאנשים יביעו את דעתם בנוגע לשיר, איך השיר- האם השיר יפה, הצורה, התוכן, דרכי עיצוב, וכו'. כנ"ל עם סיפור, תמונה--- אבל הרהור? למה שי יקירנו שם פה הרהור שלו? האם מחשבה או רעיון החולפים בראש יכולים(/צריכים) להיות יפים? זה משנה בכלל? הם אמורים להביע רעיון מסויים. ישנם רעיונות שמובעים באמצעות שיר- ומוגדרים שירים, בגלל צורתם, בגלל שהכותב החליט שהם יהיו שיר. שי החליט שמה שהוא כתב ייקרא הרהור. כנראה שהוא בא לומר שהוא לא רוצה שרק נסתכל על היופי, אם בכלל-- אלא על הרעיון, נטו. אני מניחה שגם הכותב הדגול של הרהור זה רצה שנדבר עליו. הוא לא רצה שנגיד על זה 'יפה', 'שכוייח'-- או כל תגובה שטחית אחרת. ואולי גם הוא המשיך לחשוב על אותו רעיון, להרהר בו- אולי הוא שם את זה פה בשביל לשמוע מה אחרים חושבים, אני בתור אחת שכותבת קצת פה ושם, יודעת שאם אני מפרסמת שיר, אני רוצה תגובות שיהיו קצת יותר מהנהון, או משהו. ועוד משהו- ברגע שמשורר מפרסם שיר, כל אחד יכול לכתוב מה שבא לו עליו- אביא לדוגמא את המורה שלי לספרות שהתווכחה עם דויד גרוסמן בכבודו ובעצמו על סוף של ספר אחד שלו- וזה לגיטימי לחלוטין- הוצאת יצירה מהידיים שלך, היא כבר לא בידיים שלך-- אלא של הקוראים. משום מה, יש לי הרגשה שמישהו עובד עליי ומה שכתבת זה סתם בצחוק, לא ייתכן ש.... אולי פשוט לא הבנתי אותך נכון, למרות שלא יודעת כמה פירושים יכולים להיות ל'מגעיל ומטומטם'. נו טוב. לא ברור לי למה הגבתי כל כך ברצינות ובאריכות, אבל זה הכל למטרה טובה. כל טוב, עדי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי עד הסוף למי אתה צועק. אל השבת? הרי היא, כהגדרה של היום השביעי בשבוע, קבועה ובאה תמיד, לא צריך לקרוא לה. היא תבוא גם אם אתה נוסע בה בשבת לאכול צ'יזבורגר. אל אווירת השבת? הנֹעם? בשווקים זה כמו אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשוק, הייתי מכריז ואומר - שבת היום לה'. אבל פה זה נשמע שונה. לא יודעת. למי אתה צועק. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני. טל, כנרת, אתן אחיות? [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו, ועוד איזה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] *. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת, אני חושבת שזה לא בריא לקרוא הרבה יצירות שלך בבת אחת. אבל זה ממכר. אומנם הסוף היה צפוי עוד מהמשפט הראשון, אבל יש לך את הכישרון להפוך גם דבר כזה למרגש, עצוב, נוגע, כואב, אז תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] באמצע? [ליצירה]
- [ליצירה] !! ! (להתחיל את השנה בחיוך...) :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי.. אני לא היחידה שיש לה את הקטעים האלה? ש- מתארת לעצמך סיטואציה, שתקרה, בבקשה שתקרה!! והוא יגיד ככה, ואז אני אגיד ככה, וכו'. מבלה שעות על גבי שעות בלדמיין את זה, ומשום מה, הסיטואציות האלה אף פעם לא מתגשמות. למה? עד שסוף סוף אני מוכנה כל כך, עם התשובה שלופה בכיס, לכל שאלה.. [ליצירה]
תגובות